מ"ג יחזקאל לו ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר אֲדֹנָי יְהוִה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת וְלֶחֳרָבוֹת הַשֹּׁמְמוֹת וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵן֙ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱ֠הֹוִ֠ה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים וְלַגֵּאָי֗וֹת וְלֶחֳרָב֤וֹת הַשֹּֽׁמְﬞמוֹת֙ וְלֶעָרִ֣ים הַנֶּעֱזָב֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ לְבַז֙ וּלְלַ֔עַג לִשְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר מִסָּבִֽיב׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

בְּכֵן טוּרֵי יִשְׂרָאֵל קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ אֱלֹהִים כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לְטוּרַיָא וּלְרָמָתָא לְפַצִידַיָא וּלְחֵילַיָא וּלְחֶרְבָתָא צַדְיָתָא וּלְקִרְוַיָא שְׁבִיקָתָא דַהֲוָאָה לְחוֹךְ וּלְלָעָב לִשְׁאָרָא דְעַמְמַיָא דְמִסְחוֹר סְחוֹר:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"הנעזבות" - מיושביהן

"לכן וגו'" - לפי שארכו הדברים לזה אמר שוב לכן וכן דרך המקרא בכל מקום

מצודת ציון

"לאפיקים" - מקומות שהמים נגרים שם בחוזק

"ולגאיות" - מלשון גיא ועמק

"לבז" - מלשון בזיון

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"לכן הרי ישראל כה אמר ה'", מואב לא לקחו מגבול ישראל ולא עשו בם נקמה רק היו בינהם ללעג ובוז, וז"ש "אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים" ולכן נבא עליהם פורענות (למעלה סי' כ"ה) וז"ש "כה אמר ה'":

ביאור המילות

"ולחרבות השממות ולערים הנעזבות". ר"ל לערים שנחרבו ונשארו שממה. כי יש חורבה שאינה שוממה אם משתדלים לבנותה עמ"ש ישעיה (מ"ט י"ט), ויש ערים שלא נחרבו רק שיושביהם עזבו אותם והלכו להן:

"לבז, וללעג". הבז הוא מפני שהדבר נקלה בעיניו, והלעג הוא מפני פחיתת מעשיו (ישעיה ל"ז כ"ב):

<< · מ"ג יחזקאל · לו · ד · >>