לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל לד יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים.

מנוקד:
וְאַתֵּנָה צֹאנִי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי שֹׁפֵט בֵּין שֶׂה לָשֶׂה לָאֵילִים וְלָעַתּוּדִים.

עם טעמים:
וְאַתֵּ֣נָה צֹאנִ֔י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הִנְנִ֤י שֹׁפֵט֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה לָשֶׂ֔ה לָאֵילִ֖ים וְלָעַתּוּדִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאַתּוּן עַמִי כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא דָאֵין בֵּין גְבַר לִגְבַר לַחֲטָאַיָא וּלְחַיָבַיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בין שה לשה" - בין בעלי אגרופין לחלשים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואתנה" - כמו ואתן 

מצודת דוד

"לאילים ולעתודים" - בין מן האילים בין מן העתודים

"בין שה לשה" - בין שה החלושה ובין שה החזקה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנני" מפרש נגד השמנה שהם העשירים הלוקחים כל השפע ואין מניחים לעניים מאומה אומר "הנני שופט בין שה לשה לאילים ולעתודים", שהאילים והעתודים בחזקם נוטלים כל המרעה ואין מניחים לעניי הצאן: