מ"ג יחזקאל כ כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כ · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם בְּהַעֲבִיר כָּל פֶּטֶר רָחַם לְמַעַן אֲשִׁמֵּם לְמַעַן אֲשֶׁר יֵדְעוּ אֲשֶׁר אֲנִי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֲטַמֵּ֤א אוֹתָם֙ בְּמַתְּנוֹתָ֔ם בְּהַעֲבִ֖יר כׇּל־פֶּ֣טֶר רָ֑חַם לְמַ֣עַן אֲשִׁמֵּ֔ם לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יֵדְע֔וּ אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואטמא אותם במתנותם" - אותם מתנות שחקקתי להם לקדש לי כל בכור מסרתים ביד יצרם להעבירם לאותם בכורות למולך הרי חוקים לא טובים

"למען אשמם" - אשימם ואחריב אותם אשמם לשון שממה והמפרשו לשון אשמה טועה הוא שהאל"ף אינה משרשי התיבה

"אשר ידעו" - כשאביא עליהם הרעה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואטמא", ולפי דעתם לא לבד שלא קדשתי אותם במצותי כי גם "טמאתי אותם במתנותם", במה שצויתי "להעביר כל פטר רחם לה'", כי כפי שהורגלו לעבוד את השמש, היו מיחדים הבכור שהוא קדוש לעבודת המולך שהיה להשמש, זה היה אצלם קדושה ועבודה ומה שציויתי להקדיש לי כל בכור ושלא להקריבו לע"ז זה היה אצלם טומאה, כאילו עי"ז יצאו מקדושתם עד שמצותי שנתתי להטיב להם ולהחיותם ולקדשם היו נחשבים בעיניהם שהם לרעתם ולהמיתם ולטמאותם כי אמרו לטוב רע ולרע טוב, "למען אשמם", ע"כ בא מאמר המוסגר, עתה חוזר למ"ש "להפיץ אותם בגוים ולזרותם בארצות למען אשמם", ר"ל שהגליות (שהם ראויים להם ע"פ מעשיהם) יהיו לשני תכליות,

  • א) למען אשים אותם שממה בעבור עונותיהם,
  • ב) "למען אשר ידעו אשר אני ה'", שע"י הגליות יכירו אלהותי וישובו אלי באחרית הימים:

ביאור המילות

"אשמם". הבנין הפעיל מפעלי הכפל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען אשמם" - ר"ל הריחוק ממני היה למען יהיו שממה ויהיה תועלת שוממותם למען אשר ידעו ויכירו אשר אני ה' האמיתי

"ואטמא אותם" - הרחקתים ממני כדבר טמא בעבור מתנותם וחוזר ומפרש במה שהיו מעבירים למולך כל פטר רחם הם הבכורות שפתחו רחם אמם

מצודת ציון

"פטר" - ענין פתיחה כמו פוטר מים (משלי י"ז)

"אשמם" - מלשון שממון

<< · מ"ג יחזקאל · כ · כו · >>