מ"ג יחזקאל כז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כז · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשׁוֹת קִדָּה וְקָנֶה בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְדָן וְיָוָן בְּשִׁירִין סְחוֹרְתִּיךְ מַיְתָן בְּעַרְקִין דְבַרְזֶל קִדָה וּקְנֵה בֹּשֶׁם בַּחֲנוּתַיִךְ יְהָבוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודן ויון" - מדינות הם

"מאוזל" - מטוה של שיראין

"ברזל עשות" - עשוי כעששיות מש"ש בלע"ז והוא פרזלא הנדואה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יט-כ) "ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו", דן ויון הביא סחורה שעזבו שם למכור והוא היה מאוזל דברים טוים, וגם הביאו סחורה "לערבון" בעד המרכולת שלקחו והיה "ברזל עשות וקדה", וכבר אמר למעלה (פ' י"ג) שיון היו רוכליה עם תובל ומשך ונתנו ערבון נפש אדם וכלי נחושת, ודן נתן גם "ברזל עשות" וכו' "ודדן" לקחו גם את "רוכלתך" סחורה של צור שהיו "בגדי חפש לרכבה" שזה עשו מן המאוזל והטווי שהביאו בני דן (שהם בני דדן), ולקחו הבגדי חופש שנעשה מן המאוזל למרכולת:


ביאור המילות

"מאוזל". פרש"י מטוה של שיראין, ונקרא משי, על שמשוי ונמשך מן תולעת המשי, ונקרא אוזל, על שנוזל והולך מגופו:

"ברזל עשות". חתיכות ברזל או ברזל זך כמו עשת שן:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברזל עשות" - ברזל טוב המצהיר וקדה וקנה כל אחד מהם היו בסחורתך כי גם באלה סחרת

"מאוזל" - ר"ל ההולך בתמידות ממקום למקום להסתחר

"בעזבוניך נתנו" - ר"ל גם הם היו בין סוחריך והביאו לך סחורה

מצודת ציון

"מאוזל" - ענין הליכה כמו ואוזל לו (משלי כ)

"עשות" - מצהיר ומזהיר כמו שמנו עשתו (ירמיהו ה)

"קדה וקנה" - שמות מיני בושם