מ"ג יחזקאל כג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כג · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלשים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם מַרְאֵה שָׁלִשִׁים כֻּלָּם דְּמוּת בְּנֵי בָבֶל כַּשְׂדִּים אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֲגוֹרֵ֨י אֵז֜וֹר בְּמׇתְנֵיהֶ֗ם סְרוּחֵ֤י טְבוּלִים֙ בְּרָ֣אשֵׁיהֶ֔ם מַרְאֵ֥ה שָֽׁלִשִׁ֖ים כֻּלָּ֑ם דְּמ֤וּת בְּנֵֽי־בָבֶל֙ כַּשְׂדִּ֔ים אֶ֖רֶץ מוֹלַדְתָּֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲסִירִין זַרְזִין בְּחַרְצֵיהוֹן מָחֲתִין קוּלְסִין בְּרֵישֵׁיהוֹן חֵיזוּ גִבָּרִין כּוּלְהוֹן דְמוּת בְּנֵי בָבֶל מְדִינַת כַּסְדָאֵי אֲרַע יַלְדוּתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חגורי אזור" - כן דרך לבושי כשדים

"סרוחי טבולים" - יתירי כובעים גדולים ומנחם פירש כמו ויטבלו הכתונת בדם (בראשית לד) ופתרון סרוחי טבולי' כן הוא סרח העודף (שמות כו) מן המצנפת צבועה טבולים אין לו דמיון ופתרונו לפי הענין וכן ת"י מחתין קולסין

"שלישים" - גבורים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חגורי אזור במתניהם", שבני בבל היו חוגרים בחוזק כמ"ש (שבת דף י') הני חברין בבלאי וכו' כיון דשרי המייניה לא מטרחינן ליה, "וסרוחי טבולים בראשיהם" כובעים ארוכים, והיו "מראה שלישים" וגבורים וזה היה "דמות בני בבל אשר כשדים ארץ מולדתם" כי הנכרים שהיו בבבל לא היו הולכים במלבושים כאלה רק בני בבל שנולדו בארץ כשדים:


ביאור המילות

"סרוחי טבולים". המצנפת טבול בצבע וסרח העודף ממנו יוצא משני צדדיו למטה:

"שלישים". גבורים ונכבדים כמו ושלישיה על כולו:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דמות" - זה היה דמות בני בבל היושבים בכשדים ארץ מולדתם

"מראה שלישים כולם" - כל צלמי הכשדים היה ממראה שרים ומושלים

"חגורי אזור" - כאילו חגורים על מתניהם באזור וכאילו בראשיהם מצנפות גדולות עודפות ותולות מאחוריהם והמה היו טבולים ושרוים במי צבעונים

מצודת ציון

"אזור" - חגורה

"סרוחי" - ענין עודף ויתרון כמו וסרח העודף (שמות כז)

"טבולים" - מלשון טבילה ר"ל שרויים

"שלישים" - שרים כמו ומבחר שלישיו (שם טו)