מ"ג יחזקאל יז ז
<< · מ"ג יחזקאל · יז · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי נֶשֶׁר אֶחָד גָּדוֹל גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב נוֹצָה וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרֳשֶׁיהָ עָלָיו וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה לּוֹ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֤י נֶֽשֶׁר־אֶחָד֙ גָּד֔וֹל גְּד֥וֹל כְּנָפַ֖יִם וְרַב־נוֹצָ֑ה וְהִנֵּה֩ הַגֶּ֨פֶן הַזֹּ֜את כָּפְנָ֧ה שׇׁרָשֶׁ֣יהָ עָלָ֗יו וְדָֽלִיּוֹתָיו֙ שִׁלְחָה־לּ֔וֹ לְהַשְׁק֣וֹת אוֹתָ֔הּ מֵעֲרֻג֖וֹת מַטָּעָֽהּ׃
רש"י
"כפנה שרשיה" - לשון רעבון כמו לשוד ולכפן (איוב ה) רעבו ונתאוו שרשי הגפן הזאת לאותו הנשר תוספות ויש משמע כפנה כמו אספה והוא הפוך ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כנפה אמאש"א בלע"ז
"ודליותיו שלחה לו" - ושלוחיה שלחה לו לבא אליה ולהשקות אותה
"מערגות מטעה" - מהעוגיות מים שעשה לו הנשר הראשוןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כפנה שרשיה עליו" - אספה כל שרשיה על הנשר ההוא לבטוח עליו
"ודליותיו שלחה לו" - הושיטה דליותיו אל הנשר ההוא שהוא ישקה אותה מן המים המכונסים בין הערוגות העשויות לצורך נטיעתה שעשה לה הנשר הראשון (כי כן הדרך לעשות סביב הנטיעה כעין ערוגות) ר"ל שלח מלאכיו אל פרעה להחזיק בידו המלוכה שהמליכו נבוכדנצר
"גדול כנפים" - הוא פי' על מה שקראו גדול
"ורב נוצה" - הרבה נוצה היה בו אבל לא היה מלא נוצה ולא היה לו ארך האבר ולא הרקמה כמו הנשר הראשון ועל פרעה יאמר
מצודת ציון
"כפנה" - ענין אסיפה ובדרז"ל יש כנופיא (שבת ס)וגם הוא הפוך
"שלחה" - ענין הושטה
"מערגות" - הם תלמי המחרישה כמו כערוגות הבשם (שיר השירים ה)
"מטעה" - מלשון נטיעהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כפנה שרשיה". מענין לשוד ולכפן תשחק, שהוא על תאות המזון בעת הרעב או תאות האדמה הצמאה למטר, כן התאוה הגפן לינק ממנו משקה ליחותה:
"מערגות". היא תלמי הגן ושורותיו, והמ"ם מוסב על פעל שלחה. מערוגות מטעה שלחה לו להשקות אותה:<< · מ"ג יחזקאל · יז · ז · >>