מ"ג יחזקאל ט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל ט · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על [אל] תחס עיניכם [עינכם] ואל תחמלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ על [אַל] תָּחֹס עיניכם [עֵינְכֶם] וְאַל תַּחְמֹלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְאֵ֙לֶּה֙ אָמַ֣ר בְּאׇזְנַ֔י עִבְר֥וּ בָעִ֛יר אַחֲרָ֖יו וְהַכּ֑וּ על אַל־תָּחֹ֥ס עיניכם עֵינְכֶ֖ם וְאַל־תַּחְמֹֽלוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולאלה אמר באזני" - לששת המחבלים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ה-ו) "ולאלה" - הששה מחבלים - "אמר באזני" שיעברו בעיר אחריו, ויכו את כולם. וצוה שלא יגשו אל הצדיקים שעליהם התו והסימן, וצוה שיחלו להכות אצל הבית המקדש. וכן היה, שהחלו להכות האנשים הזקנים שעמדו לפני הבהמ"ק, והיו ממונים שם או עובדים עבודת המקדש.

והנמשל, ששרי העם, שהם פקודות העיר, בעוונות הדור נתן להם רשות מאת ה' להרוג בעיר, רק שה' צוה לירמיה שיעבור בתוך העיר להחזירם בתשובה, ושיתווה סימן על מצחות האנשים שישמעו בקולו, כמו שנאמר (ירמיהו כא ט): "היוצא ונפל על הכשדים והיתה לו נפשו לשלל וחי".

ולהמשחיתים אמר שיהרגו בעיר, כמו שנאמר (ירמיהו כא ד): "הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נחלמים בם עם הכשדים וכו' ואספתי אותם אל העיר ונלחמתי אני אתכם", רוצה לומר, שילחמו איש באחיו ע"י ה' ששם חרב מלחמה ביניהם, ושם אמר שהיוצא ונפל אל הכשדים וחי, וזהו שאמר "ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו", רוצה לומר שהוא ינצל מידם, ואמר "וממקדשי תחלו" כי החל המרד וההריגה בבית המקדש בעת שנתאספו העם שמה, ושם החלו להכות בזקנים שהיו לפני הבית.

ביאור המילות

"אל תחוס, ואל תחמלו", עיין הבדלם למעלה (ז' ג'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והכו" - באנשי העיר

"אמר באזני" - ר"ל שמעתי כשהיה מדבר להם

"אחריו" - אחרי לבוש הבדים

"ולאלה" - הם ששת האנשים הבאים בכלי מפצם

<< · מ"ג יחזקאל · ט · ה · >>