מצודות על יחזקאל ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויקרא" - קול גדול קרא באזני

"קרבו פקדות העיר" - אתם הממונים על העיר להשחיתה קרבו ובואו וכל אחד יביא בידו כלי המיוחד לו להשחית בה 

מצודת ציון

"פקודות" - מלשון פקיד וממונה

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויבואו" - אלה הששה עם האיש לבוש הבדים

"מזבח הנחושת" - הוא המזבח מאבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחושת שעשה משה במדבר

"ואיש אחד בתוכם" - בתוך ששת האנשים היה עוד איש אחד מלובש בגדי בד ובהאזור אשר במתניו היה תלוי קסת המיוחד לסופר והוא מכלי כתיבה

"מפנה צפונה" - הפונה לצפון

"ואיש" - כ"א היה בידו כלי המשבר ומשחית המיוחד לו

"שער העליון" - כן שם השער וכן נאמר הוא בנה את שער בית ה' העליון (מלכים ב טו)

"והנה" - כאשר קרא הנה היו באים דמות ששה אנשים וארז"ל שהם אף וחמה קצף משחית משבר ומכלה 

מצודת ציון

"מפנה" - מלשון פניה

"מפצו" - משבר ומפצץ וכן מפץ אתה לי (ירמיהו נא)

"בדים" - פשתים כמו מדו בד (ויקרא ו)

"וקסת" - הוא מכלי הכתיבה

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וכבוד וגו'" - השכינה נסתלקה מן הכרוב שעל הכפורת אשר היה עליו וירד אל מפתן בית קה"ק ומשם קרא אל האיש וגו' 

מצודת ציון

"נעלה" - ענין סלוק כמו ונעלה הענן (במדבר ט)

"הכרוב" - הם הכרובים שעל הכפורת וקראם בשם הכולל כרוב וכן כי רוח החיה (לעיל א)

"מפתן" - אסקופה כמו הדולג על המפתן (צפניה א')

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והתוית תו" - תרשום סימן על מצחות הצדיקים הנאנחים ומצטערים בעבור כל התועבות הנעשות בתוכה

"בתוך העיר" - ולתוספת ביאור אמר בתוך ירושלים 

מצודת ציון

"והתוית תו" - ענין רושם וסימן כמו ויתו על דלתות השער (שמואל א כא)

"מצחות" - מלשון מצח

"והנאנקים" - גם הוא ענין אנחה כמו אנקת אסיר (תהלים קב)

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והכו" - באנשי העיר

"אמר באזני" - ר"ל שמעתי כשהיה מדבר להם

"אחריו" - אחרי לבוש הבדים

"ולאלה" - הם ששת האנשים הבאים בכלי מפצם

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויחלו" - התחילו להכות מהזקנים שעמדו לפני הבית אשר קטרו לגלולים כמ"ש ושבעים איש מזקני וגו' ואיש מקטרתו בידו (לעיל ח)

"וממקדשי תחלו" - תתחילו להכות מהאנשים העומדים לפני מקדשי

"למשחית" - להשחית מן העולם

"ועל כל איש" - אבל על כל מי שיהיה עליו הסימן אל תגשו אליו להכותו 

מצודת ציון

"תחלו ויחלו" - מלשון התחלה

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויצאו" - אחר שהכו בהחצרות יצאו והכו בעיר

"טמאו את הבית" - כאומר אל תחושו לטומאת בית המקדש ומלאו חצרות בית המקדש מן החללים ואח"ז צאו והכו בעיר

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"המשחית" - וכי תשחית את כולם בעת תשפוך חמתך על ירושלים

"ונאשאר אני" - לא נשאר כ"א אני כי לא רשם סימן אף על אחד כי לא מצא צדיק ורז"ל אמרו שנענשו על שלא מיחו בהם 

מצודת ציון

"ונאשאר" - כמו ונשאר

"אהה" - ענין לשון צעקת יללה

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בית ישראל" - הם הנשארים בארצם אחר גלות מלכות אפרים ונטפלו למלכות יהודה

"דמים" - אנשי שופכי דמים

"מוטה" - הטיית משפט

"עזב ה'" - ביד מערכת השמים

"ראה" - מה הנעשה בארץ 

מצודת ציון

"מטה" - מלשון הטיה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וגם אני" - כמו שהם אומרים שאין אני רואה כן לא תראה עיני לחוס עליהם

"דרכם" - גמול דרכם אשלם על ראשם

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"משיב דבר" - היה משיב תשובה אל ה' המשלחו

"עשיתי וגו'" - כאומר הנה לא צוית לרשום כי אם על מצחות הצדיקים ולא על זולתם והנה כן עשיתי כי לא רשמתי על מצחות זולתם ומן הצדיקים הנה לא מצאתי