מ"ג יחזקאל ה יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל ה · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכָלָ֣ה אַפִּ֗י וַהֲנִחוֹתִ֧י חֲמָתִ֛י בָּ֖ם וְהִנֶּחָ֑מְתִּי וְֽיָדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה דִּבַּ֙רְתִּי֙ בְּקִנְאָתִ֔י בְּכַלּוֹתִ֥י חֲמָתִ֖י בָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והניחותי חמתו" - כשאנקם בם תנוח חמתי ולא תציקני רוחי

"והנחמתי" - ואתנחם על הצער שצערתם אותי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וכלה", מפרש ע"י שהשליש הראשון שימותו בעיר "יכלה אפי" החיצון, וע"י שהשליש השני יפלו סביבות העיר "אניח חמתי" הפנימית, וע"י שהשליש השלישי יזרה לכל רוח "והנחמתי", וכ"ז יהיה לתכלית "שידעו כי אני דברתי" שהעונש השגחיי, ושהיה העונש "בקנאתי בכלותי חמתי בם", ע"י שיכלה חמתו הפנימית שאין זה ממדת רחמיו שמדתו הוא שלא יעיר כל חמתו, ידעו שזה בא מסבת הקנאה שקנא על כבוד המקדש כמ"ש יען את מקדשי טמאת:

ביאור המילות

"אפי וחמתי", החמה הוא שמירת הכעס בלב, והאף הוא אשר יצא לפועל להעניש, ויש אף בלא חמה כמו האב המכה את בנו, ויש חמה בלא אף אם נוטר בלבו, ובאו עוד בס' זה (ז' ח', י"ג י"ג, כ' ח' כ"א, כ"ב כ', ל"ח י"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידעו וגו'" - ר"ל בעת אשלים בם חמתי אז ידעו שאני ה' דברתי בקנאתי שרעה תבוא עליהם ולא הנביא בדא הדבר מלבו

"וכלה אפי" - אשלים חרון אפי עליהם ואניח חמתי בם ואז אתנחם על הכעס שהכעיסו אותי

מצודת ציון

"וכלה" - ענין השלמה

"והניחותי" - מלשון הנחה

"והנחמתי" - מלשון תנחומין

"בקנאתי" - ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים לב)

<< · מ"ג יחזקאל · ה · יג · >>