מ"ג יהושע כד ג
כתיב:
ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אתו בכל ארץ כנען וארב וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק.
מנוקד:
וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אֹתוֹ בְּכׇל אֶרֶץ כְּנָעַן וארב וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק.
עם טעמים:
וָ֠אֶקַּ֠ח אֶת־אֲבִיכֶ֤ם אֶת־אַבְרָהָם֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָאוֹלֵ֥ךְ אֹת֖וֹ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וארב וָֽאַרְבֶּה֙ אֶת־זַרְע֔וֹ וָאֶתֶּן־ל֖וֹ אֶת־יִצְחָֽק׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וארבה" - רצה לומר אף שהרביתי זרעו מישמעאל כמו שכתוב (בראשית כא יג) וגם את בן האמה וגו' כי זרעך הוא והוא הלא רק עליו שאל כמו שכתוב (שם יז יח) לו ישמעאל יחיה לפניך מכל מקום עוד נתתי לו את יצחק כאשר הבטחתיו
"ואולך אותו וגו'" - על כי היא ארץ קדושה וראוי להשראת שכינה
"ואקח" - בחסדי נטיתי לבו מדרך אביו ואחיו ואקח אותו מביניהם שלא יהיה נמשך אחר דעתם הכוזבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אבנים יחזה, אז יקחהו ממקומו וישתלהו בקרן בן שמן, כן לקחתי "את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען", מקום הראוי להשגחה ונבואה, וגם בהליכתו בכל הארץ נתנסה ונצרף בכור הנסיונות ונבחן. ועל הענין השני שהוא שיזדכך מצד שרשו ויחוסו (נגד מ"ש תרח אבי אברהם), זאת עשיתי "וארבה את זרעו", שעי"כ נזדקקו השמרים והפסולת בישמעאל ויצא יצחק זהב נקי. וז"ש "ואתן לו את יצחק", שיצחק היה מיוחד לו פרי קדש הלולים. והנה גם ביצחק היו קצת סיגים ונזדקקו ע"י עשו, וז"ש: