מצודות על יהושע כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יהושע · כד

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפני האלהים" - לפני הארון אשר הביאו לשכם לכרות לפניו הברית וכמו שאמר בסוף הענין

"לזקני ישראל וגו'" - שיעמדו הם במקום כולם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תרח אבי וגו'" - רצה לומר הלא תרח היה אבי אברהם ואבי נחור ושניהם האב ונחור בנו עבדו עבודה זרה

"בעבר הנהר וגו'" - הזכיר החסדים שעשה עמהם ואמר הלא מעולם ישבו אבותיכם בעבר הנהר ומאד נשתקעו באמונות כוזבות כאנשי הארץ ההיא

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וארבה" - רצה לומר אף שהרביתי זרעו מישמעאל כמו שכתוב (בראשית כא יג) וגם את בן האמה וגו' כי זרעך הוא והוא הלא רק עליו שאל כמו שכתוב (שם יז יח) לו ישמעאל יחיה לפניך מכל מקום עוד נתתי לו את יצחק כאשר הבטחתיו

"ואולך אותו וגו'" - על כי היא ארץ קדושה וראוי להשראת שכינה

"ואקח" - בחסדי נטיתי לבו מדרך אביו ואחיו ואקח אותו מביניהם שלא יהיה נמשך אחר דעתם הכוזב

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעקב וגו'" - להיות הם נחשבים לזרע ועליהם יאמר כי גר יהיה זרעך ובהם יתקיים ודור רביעי ישובו הנה

"ואתן לעשו וגו'" - רצה לומר מיד נתתי לו חלקו ושלא ישתעבד במצרים להיות נחשב מזרע יצחק להתקיים בו כי גר יהיה זרעך וגו' ודור רביעי ישובו הנה (בראשית טו)

"את יעקב ואת עשו" - כי לטובה יחשב ליעקב שהיה עם עשו בכרס אחד כי הוא שאב כל הזוהמא ויעקב יצא נקי

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר עשיתי" - רצה לומר כאשר ידוע לכם מה עשיתי בקרבו

"ואגוף" - על ידי משה ואהרן

מצודת ציון

"ואגוף" - ענין הכאה וכן (שמות כא כב)ונגפו אשה הרה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבא וגו'" - ובזה הביא עליו את הים כי אם לא היה האופל היה אם כן רואה אשר ישראל הולכים בים ביבשה ולא היה אם כן רודף אחריהם בראות הנס ההוא ולא היה אם כן נטבע במי הים אבל לפי שהלך בחושך לא ידע מכל זה ובאו אחריהם בים מבלי דעת כי ים הוא ובבואו נטבע בו

"וישם מאפל" - כמו שכתוב (שמות יד כ) ויהי הענן והחשך

מצודת ציון

"מאפל" - מלשון אופל וחושך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וילחם בישראל" - חוזר ומפרש שהמלחמה היתה במה ששלח אחר בלעם לקללם להלחם עמהם בפה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מידו" - מיד בלק שערך מלחמה בפיו של בלעם

"ויברך" - ועוד ברך אותם בברכה

"לשמוע לבלעם" - להספיק בידו לקלל כפי מחשבתו

מצודת ציון

"אביתי" - ענין רצון כמו (דברים כה ז)לא אבה יבמי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעלי יריחו" - וחוזר ומפרש האמורי וגו' כי כל מלכי הגוים ההם היו אדונים ביריחו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא משפטים יז) שכל אחד היה לו חלק מה ביריחו לגודל חביבותה וכולם נתקבצו להלחם בישראל ונפלו בידם

מצודת ציון

"בעלי יריחו" - אדוני יריחו כמו (שמות כב יד) אם בעליו עמו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא בחרבך" - כי בדרך הטבע לא היית יכול לעמוד כנגדם

"את הצרעה" - היא הטילה בהם ארס ולא יכלו להלחם וכאלו היא גרשה אותם וחוזר ומפרש את שני מלכי האמורי סיחון ועוג

מצודת ציון

"הצרעה" - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה לו א)שהוא מין שרץ עוף שהטילה בהם ארס

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתם אוכלים" - את פריהם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובמצרים" - כי רבים מהם עבדו במצרים עבודה זרה כמו שכתוב (יחזקאל כ ח) ואת גלולי מצרים לא עזבו

"ועתה" - הואיל והרבה להיטיב עמכם

"והסירו וגו'" - רצונו לומר הסירו מהלב מכל וכל מחשבת עבודה זרה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנכי וגו'" - ולא נהיה נמשכים אחריכם

"בחרו לכם וגו'" - חשב כאשר יבחרו מי אז יביא טענות למאס אותם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם אנחנו" - כמו אתה וביתך

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל קנוא הוא" - נוקם הוא מעוברי רצונו ולא ישא הפשעים

"אלהים קדושים" - קדוש בכל מיני קדושות ומאד קשה להיות נזהר בעבודתו

"לא תוכלו" - כוונת יהושוע היתה שיגלו מצפוני לבם באר היטב ולקשרם במוסרי הברית אומר דבריו להטעותם שיחשבו כאילו הברירה בידם לבחור מי שירצו הם ולדעת מה ישיבו

מצודת ציון

"קנוא" - מתנקם ליפרע

"ישא" - ענין כפרה ומחילה כמו (שמות לד ז)נושא עון

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחרי אשר היטיב לכם" - רצה לומר ותהיה אם כן הרעה כפולה כי האדם הרגיל בטובה כפול צערו ממי שלא ראה בטובה מעולם

"כי תעזבו" - וכאשר תעזבו אותו ישוב להרע לכם ולכלות אתכם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא" - רצה לומר לא נעזוב אותו כי את ה' נעבוד כל הימים ונהיה נזהרים בעבודתו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמרו עדים" - רצה לומר נהיה עדים בעצמינו

"עדים אתם בכם" - אתם היו עדים בעצמיכם שבחרתם לעבוד את ה'

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה הסירו" - הם לא הניחו ליהושוע לגמור את דבריו והשיבו עדים ואחר זה חזר יהושוע לגמור דבריו ואמר ועתה הסירו מלב מכל וכל מחשבות עבודה זרה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמרו העם" - חזרו העם לגמור דבריהם שאמרו נהיה עדים בעצמינו אשר קבלנו לעבוד ה' ולשמוע בקולו

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישם לו" - סדר לישראל חוקי התורה ומשפטיה

"ויכרת וגו'" - לקבל עבודת ה' מאהבה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במקדש ה'" - היא שכם ולשעתו קראו מקדש לפי שהיה שם הארון

"בספר וגו'" - תרגם יונתן ואצנעינון בספר אורייתא דה' רצה לומר נתנה במקום שמונח בה התורה

"את הדברים האלה" - אשר דבר עם ישראל בשכם

מצודת ציון

"האלה" - הוא שם אילן מה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמרי ה'" - כי כל הדברים האלה בנבואה נאמרו ולא מלבו

"כי היא שמעה" - רצה לומר במקום הזה נאמר וכאלו שמעה היא

מצודת ציון

"לעדה" - לשון עד בלשון נקבה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשר ידעו וגו'" - רצה לומר בימי הזקנים האלה עבדו את ה' אשר ידעו מעשה ה' כי בעיניהם ראו ובזה היו מישרים את לבות ישראל לאביהם שבשמים

"אשר האריכו ימים" - עד כלות עשרים ושמונה שנה מיום שעמד יהושוע כך כתוב בסדר עולם (סי' יב)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהיו לבני יוסף לנחלה" - שדות החלקה ההיא היו לבני יוסף לנחלה ולזה קברו שם את יוסף אביהם או יאמר שעצמות יוסף חשבו להם בני יוסף לנחלה טובה כי מאד נהנו והוטב להם במה שנקבר באחוזתם

"העלו בני ישראל" - אף כי משה העלם ממצרים אבל לפי שמת במדבר ולא הספיק להביאם לשכם והביאום הם לכך נקרא על שמם (סוטה יג ב)

מצודת ציון

"בחלקת" - ענין אחוזת שדה כמו (בראשית לג יט)ויקן את חלקת השדה

"קשיטה" - מעה והיא מטבע מה

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר נתן לו" - בני ישראל נתנו אותה לו במתנה עם שלא נתן נחלה לשבט הלוי

מצודת ציון

"בגבעת" - מלשון גבעה והר