מ"ג יהושע טז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג יהושע · טז · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּנְפַק תְּחוּמָא לְיַמָא לְמִכְמְתָת מִצִפּוּנָא וּמִסְתְּחַר תְּחוּמָא מִמַדִינְחָא לְתַאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר לֵיהּ מִמַדְנַח לְיָנוֹחַ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויצא הגבול הימה" - ארכו היתה לצד המערב אל המכמתת מצפון של המכמתת הולך החוט

"ונסב הגבול" - מתפשט רוחב התחום לצד צפון והחוט יוצא בבליטתו במזרחה של תאנת שילה

"ועבר אותו" - ועבר הגבול את תאנת שילה ועבר החוט ממזרח של ינוח כל זה בליטת הרוחב עד ויצא הירדן ושם עיר ושמה תפוח ומשם יסוב החוט למדת אורך הגבול ימה לנחל קנה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"ונסב הגבול" - להרוחב כלפי הצפון למזרחה של תאנת שלה ועבר את כל אורך תאנת שלה ולא עבר סמוך לה כי אם ממזרח של ינוחה אשר עמדה למזרחה של תאנת שלה ולא היה מנחלת אפרים לא תאנת שלה ולא ינוחה ומנחלת מנשה היו

"ויצא הגבול הימה" - מבית חורון עליון יצא הגבול להתארך עוד כלפי המערב מצפון למכמתת שהיתה מנחלת מנשה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויצא". בצד צפון של המצר, ר"ל במקצוע צפונית שהיא מבית חורון עליון יצא "הגבול" ונתרחב והלך למערב עד המכמתת: "ונסב הגבול". עתה מציין קו הצפוני מבית חורון עד

סוף כל המזרח. הגבול סבב "מזרחה", ר"ל אל צד המזרח (כי פה חושב ממערב למזרח) והיה מהלך הקו בסיבוב שתי רוחות (שזה גדר ונסב, שהלך כמין ד). ומפרש איך היה, כי הלך באלכסון מבית חורון, עד "תאנת שלה", (שהיה מגבול נגד בית אל מצפונה כמ"ש שופטים כא, יט) וקו זה היה ממערב למזרח, ומשם "עבר אותו" ובא "למזרח ינוחה", הלך הקו מצפון לדרום עד שעבר בפאת ינוחה במזרחו. ובזה תבין משחז"ל (זבחים קיח ב) בשלשה מקומות שרתה שכינה וכולם בחלקו של בנימין, ואיך יצויר שילה בחלק בנימין, והלא שילה מצפונה לבית אל, נמצא היה חלק יוסף מפסיק בינתים. אך למ"ש למעלה מתאנת שילה ומיריחו לצד המזרח לא היה שייך ליוסף, ומשם יצא רצועה על פני כל מזרחה של נחלת יוסף עד שילה שהיה לבנימין, וברצועה זו נבנה המשכן. ובזה תבין מ"ש (שופטים כא, יט) הנה חג ה' בשילה מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרח השמש למסלה העולה מבית אל שכמה, כי החג הזה עשו במזרח שילה במסלה זו שהיה לבנימין, ולכן היה להם רשות לחטוף שם מן המחוללות אחר שנכנסו לגבול נחלתם:

<< · מ"ג יהושע · טז · ו · >>