מ"ג יהושע טז ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מזרחה" - גבול הרוחב הפונה למזרח היה מעטרות אדר שעמדה בצפונו של בנימן עד בית חורון עליון שעמדה בנחלת אפרים ולפי שמבית חורון עליון נתארך עוד הגבול כלפי מערב כמו שכתוב בענין אם כן גם שם היה גבול ברוחב לזה אמר מזרחה רצה לומר גבול הרוחב הפונה למזרח ולא הגבול הפונה למערב
"למשפחותם" - להנחלה הנחלקת לכל משפחותםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מנשה היו עוד ערים המבדלות לבני אפרים כמו שחשב פה: ""ויהי גבול" בני אפרים" כו' "ויהי גבול". יען שחשב פה שני מיני גבולים, אמר תחלה "ויהי גבול" בני אפרים, ר"ל כל מה ששייך להם, ונכלל בזה גם הערים המבדלות. ועתה התחיל לפרש "גבול" נחלתם העקרי שהיה בצד מזרח מה שהי' רק לאפרים, ובפסוק ח' יבאר הערים המבדלות: "גבול נחלתם מזרחה". ר"ל גבולם היו בחצי הארך המזרחי, כי החצי המערבי היה למנשה: "עטרות אדר עד בית חרון". זה היה רוחב נחלתם מן הדרום לצפון, ובית חורון התחתון והעליון שניהם היו לאפרים כנזכר בדברי הימים א' (ז, כד):