מ"ג יהושע טז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג יהושע · טז · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַהֲוָה תְחוּם בְּנֵי אֶפְרַיִם לְזַרְעֲיַתְהוֹן וַהֲוָה תְחוּם אַחְסַנְתְּהוֹן מַדִינְחָא עַטְרוֹת אֲדָר עַד בֵּית חוֹרוֹן עִילָאָה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מזרחה עטרות אדר" - למזרח מתחיל מעטרות אדר ומשם רוחב תחומו עד בית חורון הרי רחבו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"מזרחה" - גבול הרוחב הפונה למזרח היה מעטרות אדר שעמדה בצפונו של בנימן עד בית חורון עליון שעמדה בנחלת אפרים ולפי שמבית חורון עליון נתארך עוד הגבול כלפי מערב כמו שכתוב בענין אם כן גם שם היה גבול ברוחב לזה אמר מזרחה רצה לומר גבול הרוחב הפונה למזרח ולא הגבול הפונה למערב

"למשפחותם" - להנחלה הנחלקת לכל משפחותם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהי". הנה מן התחום הכללי הזה שמלא כל אורך א"י מן המזרח למערב, לקחו בני אפרים חצי אורך שבצד מזרח, ומנשה לקח חצי האורך שבצד מערב, רק מן חצי האורך של

מנשה היו עוד ערים המבדלות לבני אפרים כמו שחשב פה: ""ויהי גבול" בני אפרים" כו' "ויהי גבול". יען שחשב פה שני מיני גבולים, אמר תחלה "ויהי גבול" בני אפרים, ר"ל כל מה ששייך להם, ונכלל בזה גם הערים המבדלות. ועתה התחיל לפרש "גבול" נחלתם העקרי שהיה בצד מזרח מה שהי' רק לאפרים, ובפסוק ח' יבאר הערים המבדלות: "גבול נחלתם מזרחה". ר"ל גבולם היו בחצי הארך המזרחי, כי החצי המערבי היה למנשה: "עטרות אדר עד בית חרון". זה היה רוחב נחלתם מן הדרום לצפון, ובית חורון התחתון והעליון שניהם היו לאפרים כנזכר בדברי הימים א' (ז, כד):

<< · מ"ג יהושע · טז · ה · >>