מ"ג ויקרא כז כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג ויקרא כז · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַיהוָה בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַיהוָה הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽיהֹוָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹת֑וֹ אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה הֽוּא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּרַם בּוּכְרָא דְּיִתְבַּכַּר קֳדָם יְיָ בִּבְעִירָא לָא יַקְדֵּישׁ גְּבַר יָתֵיהּ אִם תּוֹר אִם אִמַּר דַּייָ הוּא׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרַם בּוּכְרָא דְיִתְפְּרֵשׁ לִשְׁמָא דַייָ בִּבְעִירָא לֵית אֶפְשַׁר דְיַקְדִישׁ גְבַר יָתֵיהּ אִין תּוֹר אִין אִימַר לִשְׁמָא דַיְיָ דַיְיָ הוּא:
ירושלמי (קטעים):
לְחוּד בּוּכְרָא דְּיַפְרֵישׁ קֳדָם יְיָ בִּבְעִירָא אִין תּוֹר אִין אִמָר לִשְׁמָא דַּיְיָ הוּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יקדיש איש אתו" - לשם קרבן אחר לפי שאינו שלו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ – לְשֵׁם קָרְבָּן אַחֵר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא יקדיש איש אותו: לקרבן אחר כי הוא עצמו קדוש כבר לקרבן בכור:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יקדיש איש אותו" - לשם קרבן אחר לפי שאינו שלו לשון רש"י והנכון שיאמר אין צורך להקדיש אותו כי אם הוא שור או שה לה' הוא מעצמו והנה הוא כמו שלילות ובמשנה תורה אמר (דברים טו יט) כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך שיהא קדש ותנהוג בו קדושה שלא תעבוד בו ולא תגוז אותו ותאכלנו לפני השם כאשר יפרש

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אך בכור אשר יבוכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אותו. מכאן שאין משנין את הקרבנות, כגון עולה שאין לשנותה לשלמים ולא שלמים לחטאת, וכן כלן. ואמרו בספרי אין לי אלא בכור מנין לכל הקדשים שאין משנין אותן מקדושה לקדושה, ת"ל בבהמה לא יקדיש איש אותו, כלומר שהוא למד בעצמו כשאמר בבהמה לא יקדיש איש אותו קדושה אחרת, אלא שיעמוד בקדושתו הראשונה.

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] אילו נאמר "בכור לא יקדיש", יכול לא יקדיש אדם-בכור הקדשות?...   תלמוד לומר "אֹתו"-- אותו אין אתה מקדיש אבל מקדיש אדם-בכור הקדשות.  עדיין אני אומר הוא לא יקדיש אבל יקדישוהו אחרים...   תלמוד לומר "בבהמה"-- בבהמה עסקתי.

[ב] יכול לא יקדישוהו מן הבטן? תלמוד לומר "אשר יבֻכר...לא יקדיש"-- משיתבכר אין אתה מקדישו, מקדישו אתה מן הבטן. מכאן אמרו מערימין על בכור.

ר' ישמעאל אומר מנין שלא יקדיש אדם בכור? תלמוד לומר "בכור...לא יקדיש איש אֹתו";    יכול לא יקדישנו הקדש עילוי?... תלמוד לומר (דברים טו, יט) 'כל...זכר תקדיש'.

מה ראית להביאו להקדש עילוי ולהוציאו מהקדש מזבח? אחר שריבה הכתוב, מיעט!   מפני מה אני מביאו להקדש עילוי? --שהוא חל על הכל; ומוציאו מהקדש מזבח שאינו חל על הכל.
[ג] אין לי אלא בכור? מנין לכל הקדשים שאין משנים אותם מקדושה לקדושה? תלמוד לומר "בבהמה לא יקדיש איש אֹתו".    [ד] יכול לא יקדישנו הקדש עילוי?... תלמוד לומר (דברים טו, יט) "בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש".
מה ראית להביאו להקדש עילוי ולהוציאו מהקדש מזבח? אחר שריבה הכתוב, מיעט!   מפני מה אני מביאו להקדש עילוי? --שהוא חל על הכל; ומוציאו מהקדש מזבח שאינו חל על הכל.

[ה] רבי עקיבא אומר מנין שלא יקדיש אדם בכור? תלמוד לומר "בכור...לא יקדיש איש אֹתו". [ו] יכול לא יקדישנו הקדש עילוי?... תלמוד לומר "אך".

מה ראית להביאו להקדש עילוי ולהוציאו מהקדש מזבח? אחר שריבה הכתוב, מיעט!    מפני מה אני מביאו להקדש עילוי? --שהוא חל על הכל; ומוציאו מהקדש מזבח שאינו חל על הכל.
[ז] אין לי אלא בכור; מנין לכל הקדשים שאין משנים אותם מקדושה לקדושה? תלמוד לומר "לא יקדיש...אם שור אם שה". יכול לא יקדישם הקדש עילוי?... תלמוד לומר "אך".
מה ראית להביאם להקדש עילוי ולהוציאם מהקדש מזבח? אחר שריבה הכתוב, מיעט!   מפני מה אני מביאם להקדש עילוי? --שהוא חל על הכל; ומוציאן מהקדש מזבח שאינו חל על הכל.

[ט] "אם שור אם שה לה' הוא"-- הוא קרב ואין תמורתו קרבה.

<< · מ"ג ויקרא · כז · כו · >>