מ"ג ויקרא כו כו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה־לֶ֒חֶם֒ וְ֠אָפ֠וּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בִּדְאֶתְבַּר לְכוֹן סְעֵיד מֵיכְלָא וְיֵיפְיָן עֲשַׂר נְשִׁין לַחְמְכוֹן בְּתַנּוּרָא חַד וְיָתִיבוּן לַחְמְכוֹן בְּמַתְקָלָא וְתֵיכְלוּן וְלָא תִשְׂבְּעוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כַּד אֶתְבּוֹר לְכוֹן חוֹטָר כָּל סַעֲדֵי מְזוֹנָא וְיֵיאַפְיַין עֲשַר נְשִׁין לַחְמֵיכוֹן בְּתַנוּרָא חַד מִדְהוּא זְעֵיר וּמְדַדְיָן וּמְפַלְגָן לְכוֹן כַּד מִינְפַל בְּמַתְקָלָא וְתֵיכְלוּן וְלָא תִשְבְּעוּן: |
רש"י
"בשברי לכם מטה לחם" - אשבור לכם כל מסעד אוכל והם חצי רעב
"ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד" - מחוסר עצים
"והשיבו לחמכם במשקל" - שתהא התבואה נרקבת ונעשית פת נפולה ומשתברת בתנור והן יושבות ושוקלות את השברים לחלקם ביניהם
"ואכלתם ולא תשבעו" - זה מארה בתוך המעים בלחם הרי ז' פורעניות חרב מצור דבר שבר מטה לחם חוסר עצים פת נפולה מארה במעים ונתתם אינה מן המנין שהיא החרב
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם – אֶשְׁבֹּר לָכֶם כָּל מִסְעַד אֹכֶל, וְהֵם חִצֵּי רָעָב (יחזקאל ה,טז, עיין שם).
וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד – מֵחֹסֶר עֵצִים.
וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל – שֶׁתְּהֵא הַתְּבוּאָה נִרְקֶבֶת, וְנַעֲשֵׂית פַּת נְפוּלָה וּמִשְׁתַּבֶּרֶת בַּתַּנּוּר, וְהֵן יוֹשְׁבוֹת וְשׁוֹקְלוֹת אֶת הַשְּׁבָרִים לְחַלְּקָם בֵּינֵיהֶם.
וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ – זוֹ מְאֵרָה בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם. הֲרֵי שֶׁבַע פֻּרְעָנִיּוֹת: חֶרֶב, מָצוֹר, דֶּבֶר, שֶׁבֶר מַטֵּה לֶחֶם, חֹסֶר עֵצִים, פַּת נְפוּלָה, מְאֵרָה בַּמֵּעַיִם. "וְנִתַּתֶּם" (פסוק כה) אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, שֶׁהִיא הַחֶרֶב.
רשב"ם
בתנור אחד: כי אשה אחת לא תוכל למלא את התנור פת:
והשיבו לחמכם במשקל: כי במשקל הביאוהו לתנור, ובמשקל השיבוהו להאכילו לבעלים במשקל ובצמצום לחם צר ומים לחץ כדכתיב בן אדם הנני שובר מטה לחם בירושלים ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה, אף כאן כתוב בשברי לכם מטה לחם יאפה ויאכל במשקל:
ואכלתם ולא תשבעו: כי במשקל ובצמצום יאכלוהו, וגם יש לומר שאותו לחם אע"פ שיאכל ממנו הרבה לא ישביע ויסעד האדם כי מארה תמצא בו:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ו (עריכה)
[ב] "בשברי לכם מטה לחם"-- לרבות כל מסעדי לחם. "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד"-- מבלי עצים. "והשיבו לחמכם במשקל"-- שתהא פת נפולת והן יושבות ומשקלות אותה בתנור.
ר' יוסי בן דורמסקית אומר "משקל" מה תלמוד לומר? משל: ביד אדם איסר ופרוטה והוא יושב ומשקלו ואומר "אקח בו פת?... אוכל אני ולא שבע; אקח בו תמרים! שמא אוכל אני ושבע!". -- אף על פי כן אוכל ולא שבע שנאמר "ואכלתם ולא תשבעו". דבר אחר: "ואכלתם ולא תשבעו"-- זה רעב של מהומה.