מ"ג ויקרא כה מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא כה · מ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כַּאֲגִירָא כְּתוֹתָבָא יְהֵי עִמָּךְ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא יִפְלַח עִמָּךְ׃
ירושלמי (יונתן):
הֵי כְּאַגִירָא הֵי כְּתוֹתָבָא יְהֵי עִמָךְ עַד שַׁתָּא דְיוֹבְלָא יִפְלַח עִמָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כשכיר כתושב" - עבודת קרקע ומלאכת אומנות כשאר שכירים התנהג בו

"עד שנת היבל" - אם פגע בו יובל לפני שש שנים היובל מוציאו

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם כשכיר כתושב" - לא יהיה עמך בביתך כעבד אלא כשכיר שנה שהוא הנשכר לעבודת בני חורין ולא יכבידו עליו או כתושב שדרך התושבים הבאים לגור בארץ שיעבדו את בעל הבית אשר הם מתגוררים אתם לרצון להם כענין יעקב עם לבן שאמר (בראשית כט טו) הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכורתך ובתורת כהנים (פרק ז ג) כשכיר מה שכיר ביומו תתן שכרו (דברים כד טו) אף זה ביומו תתן שכרו כתושב מה תושב בטוב לו לא תוננו (שם כג יז) אף זה בטוב לו לא תוננו יהיה עמך עמך במאכל עמך במשתה עמך בכסות נקיה וכו'

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ג] "כשכיר"-- מה שכיר (דברים כד, טו) "ביומו תתן שכרו", אף זה "ביומו תתן שכרו".

"כתושב"-- מה תושב (דברים כג, יז) "בטוב לו לא תוננו", אף זה "בטוב לו לא תוננו".

"יהיה עמך"-- עמך במאכל, עמך במשתה, עמך בכסות נקיה. שלא תהא אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר; אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש; אתה ישן על מוכין והוא ישן על התבן.

"יעבד עמך"-- שלא תמסר לו אומנתו לאחר. שאם היה בלן לרבים, ספר לרבים, נחתום לרבים-- לא יעשה.  ר' יוסי אומר, אם היה אומנתו לפנים מכאן-- יעשה; אבל רבו לא ילמדנו בתחלה. אבל אמרו חכמים: מספר לו את שערו, ומכבס לו את כסותו, ואופה לו את עיסתו.

<< · מ"ג ויקרא · כה · מ · >>