מ"ג ויקרא כה לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג ויקרא כה · לז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אׇכְלֶֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
יָת כַּסְפָּךְ לָא תִתֵּין לֵיהּ בְּחִיבוּלְיָא וּבְרִבִּיתָא לָא תִתֵּין מֵיכְלָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל יַת כַּסְפֵּיכוֹן לָא תִתְּנוּן לֵיהּ בְּשַׁעַרְיָין וּבְרִיבְיָין לָא תִתְּנוּן עִבוּרֵיכוֹן:
ירושלמי (קטעים):
יַת כַּסְפָּךְ לָא תִיתֵּן בְּשִׁיעוּרִין וּבְרַבְיָן לָא תִיתֵּן מְזוֹנָךְ:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על ויקרא כה לה

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואמר את כספך וגו'. כאן פירש מה הוא הנשך והתרבית אשר מחשיכים אורו, את כספך הם הדברים שהאדם כוסף בעולם הזה לדברים הנדמים, לא תתן לו בנשך כי כשאדם משלים תאות נפשו הבהמית ומטעים רוחו מכסופיו הוא נשוך בזה ומטיל בו ארס החטא, ואמר ובמרבית לא תתן אכלך פירוש אפילו אכלך שהוא דבר שהורשית לאכול לא תרבה בו, כי כשאדם הולך אחר גרונו ויטה גבול התאוה שבו למותרות בזה יחשיך אור הנפש כי כשזה קם זה נופל כשמתרבה תאבון המורגש מתמעט תאבון הרוחני, והוא מאמר הכתוב (משלי י"ג כ"ה) צדיק אוכל לשובע נפשו, לא להנאת ההרגש, ואומרו אני ה' וגו' פירוש והגם שאני אומר לכם להוציא אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען לא לאכול מטובה ולשבוע מפריה הוא התכלית אלא להיות לכם לאלהים הוא עיקר הארץ, ואמרו ז"ל בתורת כהנים וז"ל כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)



"כספך"-- ולא כסף אחרים. "אכלך"-- ולא אוכל אחרים.  או "כספך" ולא כסף מעשר?... "אכלך" ולא אוכלי בהמה?...   כשהוא אומר (דברים כג, כ) "נשך כסף"-- לרבות כסף מעשר. "נשך אוכל" (דברים כג, כ)-- לרבות אוכלי בהמה.

<< · מ"ג ויקרא · כה · לז · >>