מ"ג ויקרא ז יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַנּוֹתָ֖ר מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּדְיִשְׁתְּאַר מִבְּשַׂר נִכְסְתָא בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַה דְמִשְׁתַּיֵיר מִבְּשַר נִכְסַת קוּדְשַׁיָא בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקָד: |
רמב"ן
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק יב (עריכה)
[יג] יכול יהיה נאכל אור לשלישי?
- ודין הוא! זבחים נאכלים ליום אחד וזבחים נאכלים לשני ימים. מה זבחים הנאכלים ליום אחד -- לילו אחריו, אף זבחים הנאכלים לשני ימים -- לילו אחריו!
- תלמוד לומר (ויקרא יט, ו) "עד יום"-- עד יום הוא נאכל ואינו נאכל לאור שלישי.
[יד] יכול ישרף מיד?
- ודין הוא! זבחים נאכלים ליום אחד וזבחים נאכלים לשני ימים. מה זבחים הנאכלים ליום אחד -- תיכף זמן אכילתן שריפתן, אף זבחים הנאכלים לשני ימים -- תיכף אכילתן שריפתן!
- תלמוד לומר "ביום"-- ביום הוא נשרף ואינו נשרף בלילה.
או אינו אומר 'בשלישי ישרף' - עבר שלישי לא ישרף... תלמוד לומר (ויקרא יט, ו) "ישרף"-- אפילו לעולם.
[טו] "מִבְּשַׂר"-- ולא מן העצמות, ולא מן הגידין, ולא מן הקרנים, ולא מן הטלפים.
"הזבח"-- פרט לעובר ולשיליא.
"ביום השלישי באש יִשָּׂרֵף" -- בנה אב לכל הנשרפין שלא יהיו נשרפים אלא ביום.