מ"ג ויקרא ז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא ז · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת־עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְכָהֲנָא דִּמְקָרֵיב יָת עֲלַת גְּבַר מְשַׁךְ עֲלָתָא דִּיקָרֵיב לְכָהֲנָא דִּילֵיהּ יְהֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וְכַהֲנָא דִמְקַרִיב יַת עוֹלַת גְבַר אוֹחֲרָן מְשַׁךְ עֲלָתָא דִיקְרֵיב לְכַהֲנָא דִילֵיהּ יְהֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה" - פרט לטבול יום ומחור כפורים ואונן שאינן חולקים בעורות (זבחים קג, א)

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והכהן המקריב את עולת איש" - הדין הזה נוהג בכל הקדשים ואמר הכתוב עולה והוא הדין לחטאת ואשם הנזכרים למעלה ואין זבחי השלמים כן ולכך הזכיר הכתוב משפט הכהנים באמצע הקרבנות קודם שידבר בשלמים ומדרשו בתורת כהנים (פרק ט ב) אין לי אלא עולה עורות קדשי קדשים מנין תלמוד לומר אשר הקריב או יכול שאני מרבה עורות קדשים קלים תלמוד לומר עולה מה עולה מיוחדת קדשי קדשים יצאו קדשים קלים ועל דרך הפשט לא הוצרך לומר כן בחטאת ואשם שהם מתנות הכהונה והכהנים זוכים בבשר וזוכים בעור אבל בעולה הוצרך לומר שיזכו בעור וזהו מדרשו של רבי שאמר כל עצמנו לא הוצרכנו אלא לעור העולה שבכל מקום העור מהלך אחר הבשר בתורת כהנים (פרק ט ד) ובזבחים (קג)

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והכהן המקריב את עֹלַת איש"-- פרט לעולת הקדש, דברי ר' יהודה.    ר' יוסי בר' יהודה אומר: אף עולת הגר.


"עֹלַת איש" -- אין לי אלא עולת איש; עולת נשים ועבדים מנין?    תלמוד לומר "עור העֹלה"-- ריבה.
אם כן למה נאמר "עולת איש"?  - עולה שעלתה לאיש; פרט לשנשחטה חוץ למקומה.

[ב] יכול שאני מרבה אף אם נשחטה שלא לשמה? הואיל ולא עלתה לבעלים לשם חובה - לא יהיו הכהנים זכאים בעורה?...    תלמוד לומר "עור העֹלה"-- ריבה.

אין לי אלא עור העולה; עורות קדשי קדשים מנין?    תלמוד לומר "אשר הקריב".
יכול שאני מרבה אף עורות קדשים קלים?    תלמוד לומר "העֹלה" -- מה עולה מיוחדת קדשי קדשים - יצאו קדשים קלים.


[ג] ר' ישמעאל אומר: "עור העֹלה" - אין לי אלא עור העולה; עורות קדשי קדשים מנין?

  • ודין הוא! ומה אם במקום שלא זכו כהנים בבשר - זכו בעורות, כאן שזכו בבשר -- אינו דין שיזכו בעורות?!
  • מזבח יוכיח! שזכה בבשר ולא זכה בעורות!
  • [ד] לא! אם אמרת במזבח -- שלא זכה במקצתם, תאמר בכהנים שזכו במקצתם?! הואיל וזכו במקצתם - יזכו בכולם!


רבי אומר כל עצמינו לא הוצרכנו אלא לעור העולה בלבד; שבכל מקום העור מהלך אחר הבשר:

  • פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין -- עורותיהן נשרפין עמהם שנאמר (ויקרא טז, כז) "ושרפו באש את עֹרֹתם ואת בשרם ואת פִּרשם"
  • [ה] חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור ניתנים מתנה לכהן; רצו להפשיט - מפשיטין, רצו לאוכלן - אוכלים אותם ואת עורותיהם.
  • אבל העולה -- לפי שנאמר בה "והפשיט את העֹלָה" -- צריך הכתוב לומר "עור העֹלָה אשר הקריב לכהן לו יהיה".


"לכהן לו יהיה"-- פרט לטבול יום ולמחוסר כפורים ולאונן.
יכול לא יחלקו בבשר שהוא לאכילה אבל יחלקו בעורות שאינם לאכילה?...   תלמוד לומר "עור העֹלָה אשר הקריב לכהן לו יהיה"-- פרט לטבול יום ולמחוסר כפורים ולאונן.



<< · מ"ג ויקרא · ז · ח · >>