מ"ג ויקרא ד יט

מקרא

כתיב:
ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה.

מנוקד:
וְאֵת כׇּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה.

עם טעמים:
וְאֵ֥ת כׇּל־חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיָת כָּל תַּרְבֵּיהּ יַפְרֵישׁ מִנֵּיהּ וְיַסֵּיק לְמַדְבְּחָא׃
ירושלמי (יונתן):	וְיַת כָּל תַּרְבֵּיהּ יַפְרֵישׁ מִנֵיהּ וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואת כל חלבו ירים" - ואע"פ שלא פירש כאן יותרת ושתי כליות למדין הם מועשה לפר כאשר עשה וגו' ומפני מה לא נתפרשו בו תנא דבי ר' ישמעאל משל למלך שזעם על אוהבו ומיעט בסרחונו מפני חיבתו

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים – אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת, לְמֵדִין הֵם מִ"וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹמֵר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ בּוֹ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ, וּמִעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִבָּתוֹ (זבחים מ"א ע"ב)

<< · מ"ג ויקרא · ד · יט · >>