מ"ג דניאל ז י
כתיב:
נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפים אלפין ישמשונה ורבו רבון רבבן קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו.
מנוקד:
נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אלפים אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רבון רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ.
עם טעמים:
נְהַ֣ר דִּי־נ֗וּר נָגֵ֤ד וְנָפֵק֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי אֶ֤לֶף אלפים אַלְפִין֙ יְשַׁמְּשׁוּנֵּ֔הּ וְרִבּ֥וֹ רבון רִבְבָ֖ן קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן דִּינָ֥א יְתִ֖ב וְסִפְרִ֥ין פְּתִֽיחוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"נור דלק" - אש בוערה
"נגד ונפק" - מושך ויצא
"ישמשוניה" - לעתיק יומין
"דינא יתיב" - המשפט נתישב לפניו
"וספרין פתיחו" - הספרים נפתחו ספרי העבירות והרעות שעשומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ורבו" - הוא עשרת אלפים
מצודת דוד
"נהר" - נחל של אש היה נמשך ויוצא מלפניו אלף פעם אלף ישרתו אותו ורבוא פעם רבוא יעמדו לפניו
"דינא" - עדת המשפט היו יושבים ולפניהם ספרים פתוחים וזהו כי ראה את השכינה בדמות הזקן להורות שהוא מלא רחמים ולבושיה כתלג לרמז כי ילבין עון עמו ושער ראשיה כעמר נקי לרמז שינקה אותם מפשעם והבית דין של מעלה ישבו למשפט ולפניהם ספרי הזכרונות ממעשה בני אדםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •