מ"ג דניאל ז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ז · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די נור גלגלוהי נור דלק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית עַ֣ד דִּ֤י כׇרְסָוָן֙ רְמִ֔יו וְעַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב לְבוּשֵׁ֣הּ ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר וּשְׂעַ֤ר רֵאשֵׁהּ֙ כַּעֲמַ֣ר נְקֵ֔א כׇּרְסְיֵהּ֙ שְׁבִיבִ֣ין דִּי־נ֔וּר גַּלְגִּלּ֖וֹהִי נ֥וּר דָּלִֽק׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"די כרסון רמיו" - כסאות הוטלו ונתקנו לישב במשפט אחד לדין ואחד לצדקה לישראל

"ועתיק יומין יתיב" - הקב"ה יושב למשפט על המלכות הזו ועל שלפניה שהכעיסו לפניו והציקו לבניו

"כתלג חיור" - ללבן עונות עמו

"ושער ראשה כעמר נקא" - מנקה עצמו מזכיות שיש לעכו"ם לפניו ומשלם להם כל שכרם בעולם הזה בויקרא רבה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזה" - רואה הייתי כל זאת עד אשר הושלך והושם כסא וזקן מיושן בימים ישב על הכסא ולבושו היה לבן כשלג ושער ראשו היה כצמר נקי

"כרסיה" - כסאו היה ניצוצות של אש גלגלי הכסא היו אש בוער

מצודת ציון

"ועתיק" - ענין מיושן כמו והדברים עתיקים (דברי הימים א ד')

<< · מ"ג דניאל · ז · ט · >>