מ"ג דניאל ז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ז · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וארו" - והנה

"ארבע רוחי שמיא מגיחין וגו'" - ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם ונלחמות עם הים הגדול וסוערות אותו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענה" - הרים קול ואמר ולא ספר הכל כי אם ראשי מלין אמר לבני דורו

"חזה" - רואה הייתי במראה עם שינת הלילה ר"ל בעת השינה

"וארו" - ר"ל והנה בארבע רוחות השמים מנשבות רוחות ויוצאות ממקומן אל הים הגדול

מצודת ציון

"וארו" - כמו ואלו ר"ל והנה

"מגיחן" - ענין יציאה כמו גוחי מבטן (תהלים כב)

<< · מ"ג דניאל · ז · ב · >>