מ"ג דניאל ב לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ב · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"די התגזרת אבן" - אשר נחתכה ונבדלה אבן אחת

"די לא בידין" - אשר לא בידים כי אם מאיליה

"ומחת לצלמא" - והכתה את הצורה

"והדקת המון" - והדיקה אותם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזה הוית" - רואה היית עומד על עמדו עד אשר נכרת אבן מעצמו אשר לא בידי אדם

"ומחת" - והכה להצורה על רגליו אשר מברזל וחרס ושחק אותם דק דק

<< · מ"ג דניאל · ב · לד · >>