מ"ג דניאל ב לד
לא בדוק
כתיב:
חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון.
מנוקד:
חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן.
עם טעמים:
חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"די לא בידין" - אשר לא בידים כי אם מאיליה
"ומחת לצלמא" - והכתה את הצורה
"והדקת המון" - והדיקה אותםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חזה הוית" - רואה היית עומד על עמדו עד אשר נכרת אבן מעצמו אשר לא בידי אדם
"ומחת" - והכה להצורה על רגליו אשר מברזל וחרס ושחק אותם דק דקמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •