מ"ג דניאל ב לה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא וְכָל אֲתַר לָא הִשְׁתֲּכַח לְהוֹן וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל אַרְעָא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכׇל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתְּﬞכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א ׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥את כׇּל־אַרְעָֽא׃
רש"י
"והוו כעור מן אידרי קיט" - והיו כמוץ מגרנות הקיץ
"ונשא המון רוחא" - ותשא אותם הרוח
"וכל אתר לא השתכח להון" - כלומר לא נודע מקומם הראשון ולא ניכר שהיו שם מעולם
"הות לטור רב" - נעשית הר גדולמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"באדין" - אז נשחקו ונכתתו כאחד הברזל והחרס וגו' מן אברי הצורה ההוא
"והוו" - ונעשו כמוץ אשר יסוער מן הגרנות אשר יכניסו בהם התבואות הגדלים בימי הקיץ
"ונשא המון" - הרוח נשא אותם ופזרם
"וכל אתר" - כל מקום לא נמצא להם ר"ל שמלאו כל הארץ ולא מצא להם להיות די להחזיק את הכל והוא ענין גוזמא והפלגה
"ואבנא" - האבן אשר הכה את הצורה נעשה להר גדול ומלאה כל הארץ