מ"ג דברי הימים א כט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים א


<< · מ"ג דברי הימים א כט · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבֹתֵינוּ כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־גֵרִ֨ים אֲנַ֧חְנוּ לְפָנֶ֛יךָ וְתוֹשָׁבִ֖ים כְּכׇל־אֲבֹתֵ֑ינוּ כַּצֵּ֧ל ׀ יָמֵ֛ינוּ עַל־הָאָ֖רֶץ וְאֵ֥ין מִקְוֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי גרים אנחנו לפניך" - ואין לנו חלק ונחלה בארץ ולא אחוזה אלא לגור בה דוגמא כי גרים ותושבים אתם עמדי (ויקרא כה)

"ככל אבותינו" - אדם שיש לו בנים ונחלות ומכר כל הנחלות ואם באים בניו לגור באותה נחלה לימים ושנים הם נקראים גרים ותושבים אבל אבותינו היו אורחים וכן אמר דוד אין אנו כן אלא גם אנו וגם אבותינו כולנו גרים ותושבים בעולם דכתיב לך שמים אף לך ארץ תבל ומלואה אתה יסדתם (תהלים פט)

"כצל ימינו על הארץ" - מפורש במדרש קוהלת ולא כצל האילן ולא כעוף הפורח העושה צל לימים ושנים או לשעה אחת עושה צל אלא כצל כנפי הדבורה שיש לה כנפים ואין לה צל

"ואין מקוה" - אין מי שיש לו תקוה שלא ימות

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי גרים" - למול שנותיך ימי שנותינו מעטים המה כימי הגר בארץ נכריה וא"כ הוא מן הנמנע לאסוף הון רב כזה בזמן מועט בעוצם יד לולי ה' שהיה לנו

"ותושבים" - ר"ל כל מה שאנחנו תושבים בעולם אין אנו תושבים אלא ככל אבותינו שהלכו להם ומתו וא"כ לגרים נחשב

"כצל" - הפונה בכל עת בנטית השמש כן ימינו על הארץ בכל עת פונה ועובר מהימים הקצובים

"ואין מקוה" - ואין תקוה להאדם להאריך ימיו יותר מן הקצוב

מצודת ציון

"ותושבים" - היושב זמן רב במקום אחד קרוי תושב מלשון ישב