מ"ג דברי הימים א כט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים א


<< · מ"ג דברי הימים א כט · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים כִּכְּרֵ֥י זָהָ֖ב מִזְּהַ֣ב אוֹפִ֑יר וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר־כֶּ֙סֶף֙ מְזֻקָּ֔ק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּתִּֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזוקק" - לבן הרבה

"לטוח קירות הבית" - ואין אדם יכול לטוח שום דבר לא בכסף ולא בזהב כי אם שיהיה מזוקק

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלשת אלפים" - ר"ל וזהו חשבון הסגולה שלשת אלפים וגו'

"לטוח וגו'" - חוזר הוא על הזהב כי לא טחום בכסף ורז"ל אמרו שהכסף האמור כאן ר"ל זהב טוב המכסיף כל הזהבים

מצודת ציון

"לטוח" - מלשון טיחה ומשיחה כמו וטח את הבית (ויקרא יד)ואמר בדרך השאלה כי בטסים חפו הבית ולא ע"י טיחה ומשיחה כדרך שעושים האומנים ומרבית הזהב יוכיח

"קירות" - כותלי