מ"ג דברי הימים א טו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים א


<< · מ"ג דברי הימים א טו · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא יָסֹר בַּמַּשָּׂא כִּי מֵבִין הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּכְנַנְיָ֥הוּ שַֽׂר־הַלְוִיִּ֖ם בְּמַשָּׂ֑א יָסֹר֙ בַּמַּשָּׂ֔א כִּ֥י מֵבִ֖ין הֽוּא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכנניהו שר הלוים במשא" - במה היה שר במשא בנשאות השיר

"יסר במשא" - מייסר ומוכיח אותם על המשא בנגון נעימות שיר אם להרים קול אם להשפיל

"כי מבין הוא" - במשא בנשיאות הנגון ולשון מבין נופל על למוד השיר ודוגמא ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר לה' כל המבין וגו' וכתוב ויפילו גורלות וגו' מבין עם תלמיד

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במשא" - בדבר הרמת הקול

"יסור במשא" - היה שר וגדול בענין הרמת הקול וכפל דברו

"כי מבין הוא" - בדבר הזה להרים הקול ולהכריע במקום הראוי

מצודת ציון

"במשא" - מלשון נשיאה והרמה

"יסור" - כמו ישור בשי"ן והוא מלשון שר