מצודות על דברי הימים א טו
<< · מצודות על דברי הימים א · טו · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
"אז" - כשמת עזא על אשר שלח ידו בארון
"כי בם בחר ה'" - ולא יבוא בידם המכשול שנכשל בו עזאפסוק ג
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
"אתם ראשי וגו'" - ועליכם הדבר
"התקדשו" - הטהרו
"אל הכינותי" - אל המקום אשר הכינותי לופסוק יג
מצודת דוד
"כי למבראשונה" - בהעלאה הראשונה מקרית יערים
"לא אתם" - לא הייתם אתם המעלים ולזה נתגלגל הדבר שפרץ ה' בעוזא כי לא דרשנוהו כמשפט התורה שאמרה שבני לוי ישאו את הארון ובעבור זה באה התקלהפסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת דוד
"ומצלתים משמיעים" - המשמיעים קול גדול וכן נאמר בצלצלי שמע (תהלים ק"ן)
"לשמחה" - לעורר השמחה בעת העלות הארוןפסוק יח
מצודת דוד
"המשנים" - שניים להם במעלה
"זכריהו בן" - כן שמו
"השוערים" - שהיו שוערים מאז כשהיה הארון בשילה ובנוב ובגבעוןפסוק יט
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת דוד
"על השמינית" - בכינור שיש בו שמנה נימין
"לנצח" - המנגנים יקראו מנצחים על כי דרכם לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימהפסוק כב
מצודת ציון
"במשא" - מלשון נשיאה והרמה
"יסור" - כמו ישור בשי"ן והוא מלשון שר
מצודת דוד
"במשא" - בדבר הרמת הקול
"יסור במשא" - היה שר וגדול בענין הרמת הקול וכפל דברו
"כי מבין הוא" - בדבר הזה להרים הקול ולהכריע במקום הראויפסוק כג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת דוד
"מחצרים" - היו מנגנים בחצוצרות ולתוספת ביאור אמר בחצוצרות וכן ותשרש שרשיה (תהלים פ')
"ועבד אדם" - אולי הוא אחר ולא זהו האמור למעלה
"שערים לארון" - גם המה היו מאז שוערים ושבו עתה להיות משורריםפסוק כה
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת ציון
"מכורבל" - מעוטף והוא מלשון ארמי ודוגמתו פטשיהון וכרבלתהון (דנייאל ג)ור"ל עטיפיהון
"במעיל" - שם מלבוש העליון כעין המעיל של כה"ג
"בוץ" - פשתן
מצודת דוד
"מכרבל" - היה מעוטף במעיל של בוץ וכן כל הלוים וגו'
"השר המשא המשררים" - השר בהרמת קול על המשוררים
"אפוד בד" - מין לבוש עשויה כעין האפוד של כ"ג והיא מיוחדת להמתבודדים בעבודת ה' וכן נאמר בשמואל שהיה חגור אפוד בד עם כי היה לויפסוק כח
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת ציון
"נשקפה" - ענין ראיה והבטה
"בעד החלון" - דרך החלון
"מרקד" - ענין דלוג וקפיצה של שמחה
"ומשחק" - ענין שמחה
מצודת דוד
"ארון ברית" - הארון שמונחים בו הלוחות הנתונים בברית
"ותבז" - בזתה אותו בלבה בחשבה שאין מהראוי למלך להקל בכבודו כל כך ועם שהוא לכבוד ארון ה'
<< · מצודות על דברי הימים א · טו · >>