"כי אם הלוים כי בם בחר" - כלומר בלוים בחר ולא בעגלה שלפי שהרכבנוהו בעגלה נענש עוזה וזהו שאמר למטה כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט שהרכבנוהו בעגלה
"ועמהם אחיהם המשנים" - משנה להם לשוערים
"זכריהו בן" - כך שמו וכל אלו משוררים ושוערים היו בדרך שהביאו את הארון והמשוררים והשוערים שהעמיד דוד לאחר שנתנו הארון אל האהל אשר נטה לו דוד ובמשכן שילה היו שוערים ובדרך לא היו שוערים לפי שלא הוצרכו כל כך שוערים לפיכך נעשו משוררים חוץ משנים ברכי' ואלקנה וכל זה היה בדרך אבל בנוח הארון היו משוררים שוערים
"וזכריה ועזיאל וגו'" - אלו שנאמרו בפסוק למעלה שהיו שוערים החזירו כאן לעשות משוררים
"על עלמות" - על אותן כלי שיר שמנגנין בהם אותן מזמורים למנצח על עלמות וגו'
"וכנניהו שר הלוים במשא" - במה היה שר במשא בנשאות השיר
"יסר במשא" - מייסר ומוכיח אותם על המשא בנגון נעימות שיר אם להרים קול אם להשפיל
"כי מבין הוא" - במשא בנשיאות הנגון ולשון מבין נופל על למוד השיר ודוגמא ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר לה' כל המבין וגו' וכתוב ויפילו גורלות וגו' מבין עם תלמיד
"ודוד מכרבל" - כמו בדנייאל בכרבלתהון דוגמא כרבלתא דתרנגולא
"וכל הלוים" - כמו כן מכורבלים במעיל בוץ ולפי שהיה דוד משורר כמו לוים לבש גם הוא לבושיהם שלבשו גם הם וראיה להבדיל כך היה מנהג מלכים ושרים של עובדי כוכבים ומזלות שאוכלים עם כהניהם כחוקם היו לובשים לבושי כהניהם
"ועל דויד אפוד בד" - כאותו אפוד של אהרן שהיה כמין שני לבדין אחד לפנים ואחד לאחור ומגיע עד מתניו והיה האזור ארוג ממנו וחגרו בו
"ומיכל בת שאול וגו'" - לפי שספר דברי הימים בשביל כבוד דוד הוא לפיכך אין כתוב כאן מה אמרה מיכל לדוד כמו שכתוב בשמואל מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הריקים כי זילותא של דוד היה שאמרה לו אשה כן
