מ"ג דברים לד ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֛וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת דָּרוֹמָא וְיָת מֵישְׁרָא בִּקְעַת יְרֵיחוֹ קִרְיַת דִּקְלַיָּא עַד צוֹעַר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת מְלִיךְ דָּרוֹמָא דְמִתְחַבֵּר עִם מְלִיךְ צִיפוּנָא לְחַבְּלָא יַתְבֵי אַרְעָא וְעַמּוֹנָאֵי וּמוֹאֲבָאֵי יַתְבֵי מֵשְׁרָא דִּמְעִיקִין לְהוֹן לְיִשְרָאֵל וְיַת גַּלְוַות תַּלְמִידֵי אֵלִיָהוּ דְגַלַן מִן בִּקְעָתָא דִירֵיחוֹ וְיַת גַלְוַות תַּלְמִידֵי אֱלִישָׁע דְּגָלוּ מִן קִרְוַות דִּקְלַיָּא עַל יַד אֲחוּהוֹן בֵּית יִשְרָאֵל מָאתָן אַלְפִין גּוּבְרִין וְיַת עָקַת כָּל דָּר וְדָר וּפוּרְעָנוּת אַרְמַלְגּוֹס רַשִּׁיעָא וְסִדְרֵי קְרָבָא דְגוֹג וּבְעִידַן צַעֲרָא רַבָּא הַהוּא מִיכָאֵל יְקוּם בִּדְרָעָא לְפָרוּקָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְיַת דָרוֹמָא וְיַת מֵשְׁרָא בִּקְעַת דִירֵיחוֹ קַרְתָּא דְעַבְדָא תַמְרִין הִיא זְעֵיר: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֶת הַכִּכָּר – הֶרְאָהוּ שְׁלֹמֹה יוֹצֵק כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה" (מל"א ז,מו; ספרי שם).
רמב"ן
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ד"א ואת הנגב - מלמד שהראהו מערת המכפלה שאבות שוכבים בה: נא' כאן ואת הנגב, ונאמר להלן ויעלו בנגב ויבא עד חברון:
ואת הככר - מלמד שהראהו שלמה בן דוד, שעושה כלים בבית המקדש, שנא' בככר הירדן יצקם המלך:
בקעת יריחו - מלמד שהראהו גוג וכל המונו, שעתידים ליפול בבקעת יריחו.
ד"א מה בקעה זו כמות שהיא, ושדה זרועה שעורים כמות שהיא - כך הראהו כל העולם כולו בבקעת יריחו:
עיר התמרים - מלמד שהראהו גן עדן וצדיקים מטיילים בה, וכן הוא אומר צדיק כתמר יפרח.
ד"א מלמד שהראהו סמוכה מצירה: גיהנם, שהיא קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה, וכן הוא אומר עיר התמרים:
עד צוער - אלו מציקי ישראל, כגון אלו הבלשים הדרים עם המלכות, ועתידים לאבד עמהם: