מ"ג דברים לד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · לד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵת֙ כׇּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיָת כָּל נַפְתָּלִי וְיָת אֲרַע אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְיָת כָּל אֲרַע יְהוּדָה עַד יַמָּא מַעְרְבָאָה׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת אַלַּוּף סַרְכוּן מִדְּבֵית נַפְתָּלִי דְּמִתְחַבְּרִין עִם בָּרָק וְיַת מַלְכַיָא דְעָתִיד לְמִקְטַל יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן דְמִן שֵׁיבַט אֶפְרַיִם וּגְבוּרָן דְגִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ דְמִן שֵׁבַט מְנַשֶׁה וְיַת כָּל מַלְכַיָּא דְיִשְרָאֵל וּמַלְכוּתָא דְּבֵית יְהוּדָה דִשְׁלִיטוּ בְּאַרְעָא עַד דְאִצְתַּדֵי בֵּית מוּקְדְשָׁא בַּתְרָאָה:
ירושלמי (קטעים):
וְיַת כָּל אַרְעָא דְנַפְתָּלִי וְיַת אַרְעָא דְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶׁה וְיַת כָּל אַרְעָא דִיהוּדָה עַד יַמָא אַחֲרַיָיא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואת כל נפתלי" - הראהו ארצו בשלותה וחורבנה והראהו דבורה וברק מקדש נפתלי נלחמים עם סיסרא וחיילותיו

"ואת ארץ אפרים ומנשה" - הראהו ארצם בשלותה ובחורבנה והראהו יהושוע נלחם עם מלכי כנען שבא מאפרים וגדעון שבא ממנשה נלחם עם מדין ועמלק

"ואת כל ארץ יהודה" - בשלוותה ובחורבנה, והראהו מלכות בית דוד ונצחונם

"עד הים האחרון" - ארץ המערב בשלותה ובחורבנה ד"א אל תקרי הים האחרון אלא היום האחרון הראהו הקב"ה כל המאורעות שעתידין ליארע לישראל עד שיחיו המתים

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי – הֶרְאָהוּ אַרְצוֹ בְּשַׁלְוָתָהּ וְחֻרְבָּנָהּ; וְהֶרְאָהוּ דְּבוֹרָה וּבָרָק מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי, נִלְחָמִים עִם סִיסְרָא וַחֲיָלוֹתָיו (ספרי שנז).
וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה – הֶרְאָהוּ אַרְצָם בְּשַׁלְוָתָהּ וּבְחֻרְבָּנָהּ; וְהֶרְאָהוּ יְהוֹשֻׁעַ נִלְחָם עִם מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁבָּא מֵאֶפְרַיִם, וְגִדְעוֹן שֶׁבָּא מִמְּנַשֶּׁה נִלְחָם עִם מִדְיָן וַעֲמָלֵק (שם).
וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה – בְּשַׁלְוָתָהּ וּבְחֻרְבָּנָהּ; וְהֶרְאָהוּ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְנִצְחוֹנָם (שם).
עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן – אֶרֶץ הַמַּעֲרָב בְּשַׁלְוָתָהּ וּבְחֻרְבָּנָהּ (שם). דָּבָר אַחֵר: אַל תִּקְרֵי הַיָּם הָאַחֲרוֹן אֶלָּא 'הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן'; הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁעֲתִידִין לֵאָרַע לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים (שם).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על דברים לד א

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואת כל נפתלי - מלמד שהראהו ארץ נפתלי מיושבת על שלותה, וחזר והראהו מציקים לה.

ד"א מלמד שהראהו ברק בן אבינועם עושה מלחמה עם סיסרא וחיילותיו שעמו: נאמר כאן את כל נפתלי ונא' להלן ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי:

ואת ארץ אפרים - מלמד שהראהו ארץ אפרים יושבים בשלוותם, וחזר והראהו מציקים לה.

ד"א ואת ארץ אפרים - מלמד שהראהו יהושע עושה מלחמות עם הכנענים. נאמר כאן ואת ארץ אפרים ונא' להלן למטה אפרים הושע בן נון:

ומנשה - מלמד שהראהו ארץ מנשה יושבת בשלוותה, וחזר והראהו מציקים לה.

ד"א ומנשה - מלמד שהראהו גדעון בן יואש, שעשה מלחמה עם מדין ועמלק.

ד"א לפי שהיה אפרים צעיר - סמכו הכתוב, וכן הוא אומר הנה אלפי הדל במנשה:

ואת כל ארץ יהודה - מלמד שהראהו ארץ יהודה מיושבת בשלוותה, וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.

ד"א ואת כל ארץ יהודה - מלמד שהראהו ארץ יהודה ודוד במלכותו. נאמר כאן ואת כל ארץ יהודה, ונאמר להלן ויבחר אלהי ישראל בי מכל בית יהודה:

עד הים האחרון - מלמד שהראהו פני כל המערב יושב על שלוותו, וחזר והראהו מציקים המחזיקים בו.

ד"א אל תקרי עד הים האחרון אלא עד היום האחרון: מלמד שהראהו את כל העולם כולו, מיום שנברא עד יום שיחיו המתים:

<< · מ"ג דברים · לד · ב · >>