לדלג לתוכן

מ"ג דברים לב נ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · לב · נ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּמוּת בְּטוּרָא דְּאַתְּ סָלֵיק לְתַמָּן וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמָּךְ כְּמָא דְּמִית אַהֲרוֹן אֲחוּךְ בְּהוֹר טוּרָא וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁכוֹב בְּטַוְורָא דְאַנְתְּ סָלֵיק לְתַמָן וְאִתְכְּנֵשׁ לְעַמָךְ אוּף אַנְתְּ הֵיכְמָא דְשָׁכַב אַהֲרן אָחוּךְ בְּטַוְורוֹס אוּמָנוֹס וְאִתְכְּנַשׁ לְעַמֵיהּ מִן יַד פָּתַח משֶׁה פּוּמֵיהּ בִּצְלוֹתָא וְכֵן אָמַר רִבּוֹנֵיהּ דְעַלְמָא בְּבָעוּ מִנָךְ לָא אֱהִי מְתִיל כְּבַר נַשׁ דַהֲוָה לֵיהּ בִּיר יְחִידָאֵי וְאִשְׁתְּבֵי אָזַל פַּרְקֵיהּ בְּמָמוֹן סַגִי אַלְפֵיהּ חָכְמָתָא וְאוּמָנוּתָא קַדִישׁ לֵיהּ אִיתָא נְצִיב אַבְוַורְנְקִי דְמַלְכַיָא בְּנָא לֵיהּ בֵּית חֲתָנוּתָא אַתְקִין לֵיהּ פּוּרְיָינָא וְקָטַר לֵיהּ גְנָנָא בְּגַוֵיהּ זַמִין לֵיהּ שׁוּשְׁבִינֵי אַפָא פִּתֵּיהּ נְכַס נִיכְסֵיהּ מְזַג חַמְרֵיהּ כֵּיוַון דְמָטָא לְמֶחֱדֵי בְּרֵיהּ עִם אִנְתְּתֵיהּ וּבָעוּ שׁוּשְׁבִינֵי לְמִכְרַךְ רִפְתָּא אִתְּבַע הַהוּא בַּר נַשׁ לְבֵי דִינָא קַמֵי מַלְכָּא וְאִתְקְנֵס דִין קְטוֹל וְלָא דָלוּ מִנֵיהּ עַד דְחָמֵי בְּחֶדְוָות בְּרֵיהּ הֵיכְדֵין אֲנָא טְרָחִית בְּעַמָא הָדֵין אַפִּיקִית יַתְהוֹן בְּמֵימְרָךְ מִמִצְרַיִם אַלִיפִית יַתְהוֹן אוֹרַיְיתָךְ בָּנִיתִי לְהוֹן מַשְׁכְּנָא לִשְׁמָךְ וְכַד מָטָא זִמְנָא לְמֵיעֲבַר יַת יוֹרְדְנָא לְמֵירוֹת יַת אַרְעָא אֲנָא מִתְקְנַס לִמְמַת אִי נִיחָא לְקַמָךְ דַלֵי מִנִי וְאֶעֱבוֹר יַת יוֹרְדְנָא וְאֶחֱמֵי בְּטוּבָתָא דְיִשְרָאֵל וּמִבָּתַר כְּדֵין אֵימוּת:
ירושלמי (קטעים):
וְתִתְכְּנִישׁ בְּטוּרָא דְאַתְּ סָלִיק לְתַמָן וְתִתְכְּנִישׁ בִּשְׁלָם לְוַת עַמָךְ הֵיךְ מַה דְאִתְכְּנִישׁ אַהֲרן אָחוּךְ בְּהוֹר טוּרָא וְאִתְכְּנַשׁ בִּשְׁלָם לְוַת ^עַמֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאשר מת אהרן אחיך" - באותה מיתה שראיתה וחמדת אותה שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון והלבישו לאלעזר וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו א"ל משה אהרן אחי עלה למטה ועלה פשוט ידך ופשט פשוט רגליך ופשט עצום עיניך ועצם קמוץ פיך וקמץ והלך לו אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ – בְּאוֹתָהּ מִיתָה שֶׁרָאִיתָ וְחָמַדְתָּ אוֹתָהּ. שֶׁהִפְשִׁיט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן בֶּגֶד רִאשׁוֹן וְהִלְבִּישׁוֹ לְאֶלְעָזָר, וְכֵן שֵׁנִי, וְכֵן שְׁלִישִׁי, וְרָאָה בְּנוֹ בִּכְבוֹדוֹ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: "אַהֲרֹן אָחִי, עֲלֵה לַמִּטָּה!" וְעָלָה; "פְּשֹׁט יָדֶיךָ!" וּפָשַׁט; "פְּשֹׁט רַגְלֶיךָ!" וּפָשַׁט; "עֲצֹם עֵינֶיךָ," וְעָצַם; "קְמֹץ פִּיךָ," וְקָמַץ; וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ (ספרי שלט).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומות בהר. פירש החכם רבי אברהם ז"ל לשון ומות שיתקן עצמו בכך, כי הוא קבר את עצמו. ויתכן לפרש ענין ומות שאני גוזר עליך שתמות מיד, כי המיתה איננה ביד האדם, ולכך לא תמצא בסוד לשון הקדש מלה בלשון צווי בדבר שאין יכולת ביד האדם לעשותו מיד, כגון השינה והמיתה, כי המדבר עם חברו אין לו לומר לו ישן ולא מות, שהרי אי אפשר לו לישן ולא למות מיד, וכשהזכיר בכאן ומות דבר ה' הוא והוא יתעלה הגוזר ולו השלטון והיכולת.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ומות בהר" קבל עליך המיתה לכפרה על אשר מעלתם: " והאסף אל עמיך" ובזה תאסף בצרור החיים עם הכשרים כמוך:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומות בהר. פירוש התרצה למות שאין הקדוש ברוך הוא לוקח נפשות חסידיו אלא לרצונם, ואומרו והאסף אל עמיך על דרך אומרם (כתובות דף קד.) שיוצאים הצדיקים להקביל פני צדיק, ולזה אמר ה' אליו שיאסף אל עמיו הבאים לקראתו:


עוד יתבאר על זה הדרך כי בא לתת שלשה טעמים למיתת איש האלהים, וזה שיעור הכתוב ומות, והטעם בהר פירוש על דרך אומרם ז"ל (סוטה דף יד.) למה נקבר משה בהר נבו בשביל עון פעור כי בכל זמן שיזקוף ראשו פעור ימצא כנגדו משה ונכנע, וכאומרו (לקמן ל"ד ו') ויקבור אותו בגיא מול בית פעור, טעם ב' אשר אתה עולה שמה פירוש כדי שיוכל להשיג האושר שהשיג באמצעות מעשים טובים הנוראים מה שאין יכול להשיג בעודו משותף עם הגוף שאינו יכול להשיג המעלה ההיא, והוא אומרו אשר אתה עולה שמה פירוש בעולם העליון, ג' והאסף אל עמיך על דרך אומרם ז"ל (במ"ר פי"ט), בפסוק (לקמן ל"ג כ"א) ויתא ראשי עם וגו' שבאמצעות משה יזכו דור המדבר, והם מתיחסים אליו כאומרו (שמות ל"ב, ז') רד כי שחת עמך, והוא אומרו והאסף אל פירוש לסיבת עמיך להביאם לעולם הבא, והגם שבאהרן מצינו שאמר כן גם כן (כאן) ויאסף אל עמיו במקום שיש לדרוש דורשין:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומת בהר אשר אתה עולה שמה - אמר לפניו: רבש"ע למה אני מת? לא טוב שיאמרו טוב משה ממראה ממשה משמועה? לא טוב שיאמרו זה משה שהוציאנו ממצרים, וקרע לנו את הים, והוריד לנו את התורה, והגיז לנו את השליו, ועשה לנו נסים וגבורות, משיאמרו כך וכך עשה, כך וכך אמר? אמר לו: כלך משה, גזירה היא מלפני שוה בכל אדם, שנ' במדבר יט וזאת התורה אדם כי ימות באהל, ואומר שמואל ב ז זאת תורת האדם ה' אלהים. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, למה מת אדם הראשון? אמר להם שלא עשה פקודי. והרי משה עשה פקודיך? אמר להם גזירה היא מלפני, שוה בכל אדם. שנ' במדבר יט וזאת התורה אדם כי ימות:

והאסף אל עמיך - אצל אברהם יצחק ויעקב אבותיך, אצל קהת ועמרם אבותיך, אצל אהרן ומרים אחיך:

כאשר מת אהרן אחיך - מיתה שחמדת לה. מהיכן חימד משה מיתתו של אהרן? בשעה שאמר לו המקום במדבר כ קח את אהרן ואת אלעזר בנו והפשט את אהרן את בגדיו. הפשיטו בגדי כהונה והלבישן לאלעזר, וכן שני וכן שלישי. אמר לו הכנס למערה ונכנס, עלה למטה ועלה, פשוט ידיך ופשט, פשוט רגליך ופשט, קמוץ פיך וקמץ, עצום עיניך ועצם. באותה שעה אמר משה: אשרי מי שמת במיתה זו! לכך נאמר כאשר מת אהרן אחיך - מיתה שחמדתה לה:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כאשר מת אהרן. בגימ' הן בנשיקה מת אהרן:

<< · מ"ג דברים · לב · נ · >>