מ"ג דברים כ יג
כתיב:
ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב.
מנוקד:
וּנְתָנָהּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כׇּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב.
עם טעמים:
וּנְתָנָ֛הּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כׇּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִמְסְרִנַּהּ יְיָ אֱלָהָךְ בִּידָךְ וְתִמְחֵי יָת כָּל דְּכוּרַהּ לְפִתְגָם דְּחָרֶב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִמְסְרִינָהּ יְיָ אֱלָהָכוֹן בִּידֵיכוֹן וְתִמְחֵי יַת כָּל דְּכוּרָהּ לְפִתְגָם דְּחָרֶב: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והכית את כל זכורה . שומע אני אף הקטנים (שבתוכה)! ת"ל רק הנשים והטף ( והבהמה ). או אינו אלא טף של נקבות? אמרת, ומה מדין שהמית את הנקבות הגדולות, החיה את הקטנות; כאן שהחיה את הגדולות, אינו דין שהחיה את הקטנות! הא אינו אומר כאן " טף " אלא טף זכרים.
( רק הנשים והטף והבהמה ) ואת כל שללה תבוז לך . יכול תהיה ביזתם אסורה לך? ת"ל תבוז לך , ואכלת שלל אויביך .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכא.
והכית את כל זכורה . ר"ל הגדולים.
והטף , תבוז . אף טף זכרים. דא"ל (=דאין לומר) טף של נשים, דזה אין צריך, דכל שכן מנשים גדולות; והראיה ממדין.
ומ"ש את כל שללה תבוז , מפני שהיה סברא שהשלל אסור.
והנה לדעת החינוך, שמ"ש "דאפילו כתלי דחזירי הותר, הוא גם ביתר מלחמות”, הוא פשוט דצריך לאשמעינן. אך להרמב"ן, שזה רק במלחמת ז' עמים - י"ל שהיה עולה על הדעת, שצריך להקדיש לשמים, או שיש בזה משום גזל.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •