מ"ג דברים כד ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשׂ֑וֹת כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֽׂוֹת׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִסְתְּמַר בְּמַכְתָּשׁ סְגִירוּ לְמִטַּר לַחְדָּא וּלְמֶעֱבַד כְּכֹל דְּיַלְּפוּן יָתְכוֹן כָּהֲנַיָּא לֵיוָאֵי כְּמָא דְּפַקֵּידְתִּנּוּן תִּטְּרוּן לְמֶעֱבַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִסְתַּמָּרוּ דְלָא לְמִקְטוֹעַ בִּישְרָא דְבֵיהּ בַּהֲקֵי אֱלָהֵן לְמִנְטוֹר לַחֲדָא לְמֶעֱבַד בֵּינֵי מַכְתַּשׁ צוּרְעָתָא לְמַכְתַּשׁ נוּתְקָא בֵּינֵי מְסָאָבָא לְבֵינֵי דַכְיָא הֵי כְּכָל מַה דְּיַלְפוּן יַתְכוֹן כַּהֲנַיָא דְּמִילְשֵׁבַט לֵוִי הֵיכְמָא דְפַקֵידְתִּינוּן תִּנְטְרוּן לְמֶעֱבַד: |
רש"י
"ככל אשר יורו אתכם" - אם להסגיר אם להחליט אם לטהר
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם – אִם לְהַסְגִּיר, אִם לְהַחֲלִיט, אִם לְטַהֵר.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
השמר . זה לא תעשה.
בנגע . זה שער לבן.
הצרעת . זו מחיה. אין אלא (עד שלא נזקק לטומאה, משנזקק לטומאה מנין?) [כולם, מנין אפילו מקצתם]? ת"ל לשמור מאד ולעשות .
אין לי אלא נגעי אדם, נגעי בגדים ונגעי בתים מנין? ת"ל ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים .
אין לי אלא מתוך החלט, מתוך הסגר (מנין? ת"ל כאשר צויתיך . אין לי אלא כולם, מנין אף מקצתן? ת"ל לשמור ולעשות . עושה אתה, בא והולך, ואי אתה חושש שמא הלכה לה צרעתו.) [ועד שלא נזקק לטומאה, מנין? ת"ל כאשר צויתים .
תשמרו לעשות . לעשות, אי אתה עושה. אבל עושה אתה בסיב שע"ג רגליו, ובמוט שעל כתפיו; ואם עברו עברו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמ.
השמר בנגע הצרעת . הרשב"ם, ואחריו נמשכו כל הפשטנים לפרש, שצוה ה' לעשות בהצרוע, כדין שיסגר וישב מחוץ למחנה; ולא ישאו לו פנים, אפי' הוא מלך כנודע בעוזיהו המלך. וזה שהסמיך לפ' זו זכירת מרים, שאף שהיתה אחות משה ואהרן, והעם היו נחפזים ללכת, ועכ"ז נסגרה שבעת ימים, והעם לא נסע. ויש להתפלא, מאין הוציאו כמה אזהרות ודינים כמבואר בספרי!
אבל אחר העיון, לא יתכן כדברי הפשטנים מפני ג' דברים,
0. א'. שא"כ היה נאמר "השמר בהצרוע"! ומדאמר " בנגע ", משמעו שהצווי על המצורע, שישמור בהצרעת.
1. ב' שהסגר מרים, לא בשביל הצרעת היתה. כי צרעתה היה גדול כ"כ, עד שאלו לא נרפאת מיד היתה מתה, כדכתיב אל נא תהי כמת ; וכאשר משה התפלל עליה תיכף נתרפאה. וההסגר היה מטעם הנאמר שם, ואביה ירק וגו' , שהיה רק כדרך נזיפה.
2. ג'. אם " אשר עשה " יורה על ההסגר, הי"ל לומר "אשר צוה ה' לעשות למרים". כי העונש אשר לא יבא ע"י מעשה אדם, יקרא שה' עשה, כמו " אשר עשה לפרעה "! אבל ההסגר הנעשה ע"י בנ"א, לא שייך לומר "אשר עשה", רק "אשר צוה ה'".
לכן בהכרח, שזכירת מרים יורה על הצרעת בעצמו, שהיה ע"י שדברה במשה לה"ר (=לשון הרע). ובהכרח שהוא אזהרה על הנהגת המצורע; ואין לומר שהכל הוא אזהרה א' שיעשה ע"פ הכהנים, לא היה להאריך כ"כ. וגם דלא אמר "לשמור לעשות", רק " ולעשות ", משמע שהשמירה דבר בפ"ע (=בפני עצמו) והעשיה דבר בפ"ע. ולכן יתפרש " השמר בנגע הצרעת " הוא אזהרה כוללת לכל הענין. ואח"כ פרט הכתוב,
- א' לשמור מאד,
- ב' שיעשה ככל אשר יורו הכהנים.
ומוכרח שיש בזה לאו ועשה. וכל "השמר" הוא לאו. וכ"מ שיבא לאו ועשה בדבר אחד, הלאו הוא שלא יעשה מעשה שיתבטל עי"ז העשה. כמו לא תקח האם על הבנים, שלח תשלח את האם . שאם לקח ה"ה (=הרי הוא) מבטל את העשה. וכן כאן העשה הוא שיעשה בהצרעת, ככל אשר יורו אותו הכהנים, אם להסגר או להחלט. והלאו בזה, שלא יעשה דבר שלא יוכלו הכהנים להורות כדין, ע"י שיקוץ (=שיחתוך) הבהרת, או שיתלוש את סימני הטומאה.
ודריש " בנגע ", זה שער לבן. ד" בנגע " משמע, בתוך הנגע, כדכתיב (ויקרא יג) ושער בנגע . והצרעת שהוא מיותר, נדרש בפ"ע. וקאי " השמר ", גם על הצרעת, והוא כמו שהיה כתוב, "השמר בהנגע", "השמר בהצרעת"; וקאי על גוף הצרעת, אם קצצה כולה.
ומדאמר " הצרעת ", בה' הידיעה, דריש על המחיה, שנאמר בה צרעת נושנת היא .
ומ"ש "מקצתם מנין", פי' אם לא תלש כל שעור סימני הטומאה, כי השערות י"ל שעור שתים, והמחיה בכעדשה. ולא תלש רק שערה אחת, או פחות מכעדשה. (וע' שבת צד ע"ב, שיש פלוגתא ר"מ ור"ש אם רק כשעי"ז נתמעט מכשעור, שלא היו רק ב' שערות ותלש א'; או אף שצמצם השעור, שהיו ג' ותלש א', ולא נשאר רק שעור מצומצם).
ומ"ש "אין לי אלא מתוך החלט", פי' מדכתיב " בנגע הצרעת ". וע' בפ' תזריע, דבכ"מ דכתיב " נגע צרעת הוא ", טמא באין הסגר.
ומ"ש " ולעשות כו' , עושה אתה כו'", פי' דדריש מ" לעשות " שהוא מיותר, שקאי על " תשמרו ". ופירש"י, שמה שאמרתי לך, שתשמרו הוא בעשה, אם הוא בכונה; אבל וכו'.