מ"ג דברים כג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



<< · מ"ג דברים כג · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לָא תְרַחֵיק אֱדוֹמָאָה אֲרֵי אֲחוּךְ הוּא לָא תְרַחֵיק מִצְרָאָה אֲרֵי דַּיָּיר הֲוֵיתָא בְאַרְעֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תְרַחֲקוּן אֱדוֹמָאָה דְאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם אֲחוּכוֹן הוּא לָא תְרַחֲקִין מִצְרָאָה דְּאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם דַּיְירוּן הֲוֵיתוּן בְּאַרְעֲהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא תתעב אדומי" - לגמרי ואע"פ שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך

"לא תתעב מצרי" - מכל וכל אע"פ שזרקו זכוריכם ליאור מה טעם שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק לפיכך

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי – לְגַמְרֵי, וְאַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ, שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ.
לֹא תְתַעֵב מִצְרִי – מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְּאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחַק; לְפִיכָךְ–

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא תתעב אדומי. אעפ"י שראוי לך לתעבו מפני שיצא בחרב לקראתך, והמצרים גם כן אע"פ שהשליכו זכוריכם ליאור, לא תתעב אותם, מפני שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק ונמלטתם עמהם בימי הרעב בכבוד גדול. ואמר עוד לא תתעב אדומי, שיש להם זכות אבות שהיו מזרע הקדש, והרחיקן שלשה דורות לפי שיצאו בחרב לקראתנו. ואמר בשניהם לא תתעב, אדום שקדמם בחרב, ומצרים שהטביעם במים, אבל עמון ומואב שהחטיאום נתעבו, והזכיר הכתוב בהן לא תדרוש שלומם וטובתם, ומכאן דרשו רז"ל שכל המחטיא חברו קשה לו מן ההורגו, ההורגו טורדו מן העולם הזה והמחטיאו טורדו מן העוה"ז ומן העולם הבא.

מדרש ספרי

[[ספרי על דברים כג|לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק]] ליתר הפירושים על הפסוק


קיז.

לא תתעב אדומי . מפני מה? כי אחיך הוא , גדולה אחוה.

לא תתעב מצרי . מפני מה? כי גר היית בארצו . א"ר אלעזר בן עזריה, המצרים לא קבלו את ישראל, אלא לצורך עצמם, וקבע להם שכר. והרי דברים ק"ו, ומה אם מי שלא נתכוין לזכות וזכה, מעלה עליו הכתוב כאלו זכה; המתכון לזכות, עאכ"ו.

ר' שמעון אומר, מצריים הם טבעו את ישראל בים, ואדומים הם קדמו את ישראל בחרב, ולא אסרם הכתוב אלא עד ג' דורות. עמונים ומואבים, שנטלו עצה להחטיא את ישראל, אסרם הכתוב איסור עולם. ללמדך, שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו. שההורגו, אין מוציאו [אלא] מן העולם הזה (ומהעולם הבא); והמחטיאו, מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא.

<< · מ"ג דברים · כג · ח · >>