מ"ג דברים כג ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תְרַחֵיק אֱדוֹמָאָה אֲרֵי אֲחוּךְ הוּא לָא תְרַחֵיק מִצְרָאָה אֲרֵי דַּיָּיר הֲוֵיתָא בְאַרְעֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תְרַחֲקוּן אֱדוֹמָאָה דְאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם אֲחוּכוֹן הוּא לָא תְרַחֲקִין מִצְרָאָה דְּאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם דַּיְירוּן הֲוֵיתוּן בְּאַרְעֲהוֹן: |
רש"י
"לא תתעב מצרי" - מכל וכל אע"פ שזרקו זכוריכם ליאור מה טעם שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק לפיכך
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֹא תְתַעֵב מִצְרִי – מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְּאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחַק; לְפִיכָךְ–
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תתעב אדומי . מפני מה? כי אחיך הוא , גדולה אחוה.
לא תתעב מצרי . מפני מה? כי גר היית בארצו . א"ר אלעזר בן עזריה, המצרים לא קבלו את ישראל, אלא לצורך עצמם, וקבע להם שכר. והרי דברים ק"ו, ומה אם מי שלא נתכוין לזכות וזכה, מעלה עליו הכתוב כאלו זכה; המתכון לזכות, עאכ"ו.
ר' שמעון אומר, מצריים הם טבעו את ישראל בים, ואדומים הם קדמו את ישראל בחרב, ולא אסרם הכתוב אלא עד ג' דורות. עמונים ומואבים, שנטלו עצה להחטיא את ישראל, אסרם הכתוב איסור עולם. ללמדך, שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו. שההורגו, אין מוציאו [אלא] מן העולם הזה (ומהעולם הבא); והמחטיאו, מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיז.
לא תתעב אדומי . בכל מקום שיבא בכתוב טעם לאזהרה, הוא מפני שהוא מנגד (=מתנגד) לשכל האנושי. וכן כאן, כי לפי שכל האנושי היה נכון לתעבם. רק (=אלא) " כי אחיך הוא ", ואמר בספרי, "גדולה אחוה".
לא תתעב מצרי . גם אותם היה נכון לתעבם, אבל " כי גר היית בארצו. " וכמו שאמרו ז"ל, "גדולה אכסניא".