מ"ג דברים י יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים י · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עָבֵיד דִּין יִיתַם וְאַרְמְלָא וְרָחֵים גִּיּוֹרָא לְמִתַּן לֵיהּ מָזוֹן וּכְסוּ׃
ירושלמי (יונתן):
עִבַּד דִּין יִיתָם וְאַרְמַלְתָּא וּרְחֵים גִּיוֹרָא לְמִתַּן לֵיהּ מָזוֹן וְאִסְטוֹלָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשה משפט יתום ואלמנה" - הרי גבורה ואצל גבורתו אתה מוצא ענותנותו (מגילה לא)

"ואהב גר לתת לו לחם ושמלה" - ודבר חשוב הוא זה שכל עצמו של יעקב אבינו על זה התפלל (בראשית כח) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו פסוק יז.

דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי אלהי משפט הוא, והנפש החוטאת היא תמות, כי כן יעשה גם כן (דברים י יח): "משפט גר יתום ואלמנה, ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה".

וזכר היתום והאלמנה והגר, לפי שאלו - תשש כוחם, ואין להם עוזרים, והוא, יתברך, חומל עליהם, ולא יחמול על הפושעים.

כי (? לב ?): "במקום גבורתו מצינו ענוותנותו", כבשלהי פרק בני העיר.

וכיוונו עוד לומר בזה, שלא יסמכו על זכות אבותיהם, ולא על היותם עם ה', כי יותר יחמול על היתום שאין לו אב, ועל הגר שאינו מכלל עמו, משיחמול על הפושעים מעמו ומזרע האבות, עד ש...

<< · מ"ג דברים · י · יח · >>