מ"ג דברים יז ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי יִשְׁתְּכַח בֵּינָךְ בַּחֲדָא מִן קִרְוָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ גְּבַר אוֹ אִתָּא דְּיַעֲבֵיד יָת דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לְמִעְבַּר עַל קְיָמֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם יִשְׁתַּכַּח בֵּינֵיכוֹן בַּחֲדָא מִן קוּרְיֵיכוֹן דַּיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן גְּבַר אוֹ אִיתָא דְּעָבַד דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן לְמֵעִיבַר עַל קְיָימֵיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אומרו "בקרבך", לחייב על הדבר לבני המקום ששם ימצא האיש עושה הרע ואחריהם יתחייבו כל יושבי הארץ, והוא מה שגמר אומר "באחד שעריך", ורבותינו ז"ל (כתובות מה, ב) דרשו שעריך לגזירה שוה שער שנמצאו בו ולא שער שנידונו בו.
ואמרו "אשר ה' אלהיך נותן לך", נתכוין לומר שעל מנת כן ה' נתנה לך:
"לעבור בריתו".
פירוש צריך שידע שהוא עובר ברית ה', ולזה צריך שיתרו בו ויודיעוהו מה גדלו מעשיו הרעים.
גם רמז שאם אמר למתרים שהוא נשבע לעבוד עבודה זרה שיודיעוהו שקדמה לו ברית על זה ואין שבועתו חלה לבטל הראשונה והרי הוא עובר ברית ה' ויהרג:
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כי ימצא . בעדים. (מכלל) שנאמר להלן על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר , זה בנין אב. שכל מקום שנאמר " ימצא " - בשנים עדים ובשלשה עדים הכתוב מדבר.
י.
באחד שעריך . מה תלמוד לומר? לפי שנאמר והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך . (כתובות מה) שומע אני שער (שנמצאו בו, ולא שער) שנדונו בו! ת"ל " שעריך " " שעריך " לגז"ש - מה " שעריך " האמור (להלן) [כאן] שער שנמצאו בו, ולא שער שנדונו בו; אף " שעריך " האמור (כאן) [להלן], שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו.
יא.
[איש או אשה . מה תלמוד לומר?] (סנהדרין פט) לפי שמצינו שהנדחים [המרובים] בסייף. יכול אף (המדיחים) [המועטים]? תלמוד לומר את האיש או את האשה .
וסקלתם באבנים ומתו . לפי שמצינו (סנהדרין קיא) שאין עושין עיר הנדחת, לא על פי (עד אחד) [יחיד], ולא ע"פ (האשה) [שנים]. יכול יהא פטור? תלמוד לומר איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני ה' א-להיך לעבור בריתו .
קרוי ה' שמות,
- חרם,
- תועבה,
- שנאוי,
- משוקץ,
- עול.
(ד"א, המקרא) [והמקום] קרא לו חמשה שמות,
- רע
- ומפר ברית,
- מנאץ,
- מכעיס,
- ממרה.
(וחמשה) [וגורם חמשה] דברים,
- מטמא את (הארץ) [המקדש],
- מחלל את השם
- [ומסלק את השכינה
- ומפיל את ישראל בחרב
- ומגלה אותם מארצם.]
מלבי"ם - התורה והמצוה
ט.
כי ימצא . לשון " ימצא " שנזכר בדיני נפשות ומלקות וממון, הוא ע"י עדים. כמו שפי' להלן, ע"פ שנים עדים, ומזה נלמד לכ"מ (=לכל מקום) . עמ"ש בפי' המכלתא משפטים סג .
י.
בקרבך באחד שעריך . מ"ש " באחד שעריך " מיותר. ופי' חז"ל שבא ללמד, שמ"ש והוצאת את האיש וכו’ אל שעריך , אין הפי' אל מקום הב"ד. ששם “שער" בא הרבה פעמים על מקום מושב ב"ד, שהיה דרכם לשבת בשער העיר; כמו ובועז עלה השער , ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים . רק פי' אל העיר שנמצאו בו, כמו בשעריך תאכלנו . כ"ה בכתובות מה.
ועפ"ז הגיה הגר"א את דברי הספרי - "שומע אני שער שנדונו בו”. וכן היה גי' רש"י שכתב, המתרגם " אל שעריך ” - "לתרע בית דינך" טועה, כי מדמינן " שעריך " שלהלן ל" שעריך " שבכאן. שפי', שער שנמצאו בו.
יא.
איש או אשה . וחזר ואמר והוצאת את האיש או את האשה וסקלתם . מפני שבדין עיר הנדחת, אם המדיח הוא יחיד או נשים - אינם בכלל. הייתי אומר שגם יחיד העובד כוכבים ומזלות, או נשים העובדות, יהיו פטורים; לכן אמר והוצאת את האיש או את האשה .
ואמר פה איש או אשה , לבל נאמר שאם יחידים הודחו ע"י מדיחים, דינם בסייף. לכן אמר שדין זה של סייף, רק בהודחו רוב בני העיר.
[והגהתי כגי' הגר"א].