מ"ג דברים ט כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהֹוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעַל אַהֲרוֹן הֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ לַחְדָּא לְשֵׁיצָיוּתֵיהּ וְצַלִּיתִי אַף עַל אַהֲרוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְעַל אַהֲרן הֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ לַחֲדָא לְשֵׁיצָיוּתֵיהּ וְצַלֵּיתִי אוּף עַל אַהֲרן בְּעִידָנָא הַהוּא: |
רש"י
"להשמידו" - זה כלוי בנים וכן הוא אומר (עמוס ב) ואשמיד פריו ממעל
"ואתפלל גם בעד אהרן" - והועילה תפלתי לכפר מחצה ומתו שנים ונשארו השנים
ואם תאמר, והיאך נענשו נדב ואביהוא בשביל חטא אהרן, וכתיב (להלן כד, טז) "לא יומתו אבות על בנים". ויש לומר, דלא נאמר "לא יומתו" אלא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם (סנהדרין דף כז:), וכאן אף על גב דנדב ואביהו צדיקים היו, וכן אלעזר ואיתמר - שהיו ראוים לעונש אי לאו תפלת משה, מכל מקום היו משתתפין גם כן בחטא ישראל, שהרי כל ישראל עשו את העגל. ואף על גב שהם לא חטאו בעגל, העולם נדון אחר רובו (קידושין דף מ:) כאילו חטאו הם גם כן. ולפיכך שייך שפיר שהיה "פוקד עון אבות על בנים" (שמות כ', ה'), כיון דיש בהם גם כן מחטא העגל:
ועוד, דודאי נדב ואביהו לא נחשבים יותר צדיקים מאהרן, ודוקא כשהבן יותר צדיק מן האב אז אמרינן "לא יומתו אבות על בנים", אבל בענין זה בודאי נחשבים נדב ואביהו אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, דלא עדיפי מן אהרן, אף על גב דלא עשו הם את העגל, ומכל מקום לענין זה לא אמרינן שהם יותר צדיקים, שאם בקשו לעשות העגל מנדב ואביהו - מכל שכן שהיו עושים. לכך לענין חטא העגל נחשבים 'אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם'. בודאי אם היה האב רשע והבנים צדיקים - "לא יומתו אבות על בנים", אבל אם האב צדיק ואפילו הכי חטא - אין ספק דלא עדיף הבן, שאינו כל כך צדיק כמו האב. ועיין בפרשת שמיני:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְהַשְׁמִידוֹ – זֶה כִּלּוּי בָּנִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל" (עמוס ב,ט; ויק"ר ז,א).
וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן – וְהוֹעִילָה תְּפִלָּתִי לְכַפֵּר מֶחֱצָה, וּמֵתוּ שְׁנַיִם וְנִשְׁאֲרוּ הַשְּׁנַיִם.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מיחו בו אז נאשם אהרן, שכמו שלא מיחו במשה כן לא היו מוחים בו, ואז אמר משה לאהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה ר"ל מדוע לא מחית בם, וז"ש פה שבאהרן התאנף ה' להשמידו וזה היה ע"י מה שאת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אותו באש, וישראל לא מיחו בי ועי"כ יצא הקצף על אהרן שלא היה לו טענת אונס, ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא כבר באר בספרא (צו סי' קסה) שבאהרן לא כתיב וישמע ה' אלי כמ"ש בישראל כי תפלתו על אהרן לא נשמע לגמרי כי מתו שני בניו והוא ג"כ נענש שלא נכנס לארץ שהיה עקרו בעבור חטא העגל כמו שיתבאר לקמן (י' פסוק וי"ו):