מ"ג דברים ט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג דברים ט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם חוֹת בִּפְרִיעַ מִכָּא אֲרֵי חַבֵּיל עַמָּךְ דְּאַפֵּיקְתָּא מִמִּצְרָיִם סְטוֹ בִּפְרִיעַ מִן אוֹרְחָא דְּפַקֵּידְתִּנּוּן עֲבַדוּ לְהוֹן מַתְּכָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם חוּת בִּפְרִיעַ מִכָּא אֲרוּם חַבִּילוּ אָרְחַתְהוֹן עַמָּא דְאִתְקַרְיָין עַל שְׁמָךְ דְּאַפֵּיקְתָּא מֵאַרַע דְּמִצְרָיִם סָטוּ בִּפְרִיעַ מִן אוֹרְחָא דְפַקֵידְתִּינוּן בְּסִינַי לָא תַעַבְּדוּן לְכוֹן צְלַם וְצוּרָה וַעֲבָדוּ לְהוֹן מַתְּכָא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה' אלי", ואז הגיעני מה' שתי אמירות, א] שצוה שארד מן ההר אחר שלא הושג התכלית שבעבורו עליתי למרום המעלה שהיה בעבור ישראל והם סרו מהר מן

הדרך, אמירה שניה שבכ"ז רוצה לקיים שבועת האבות ע"י שיעשה אותי לגוי גדול וכמש"פ בפ' תשא (לב ז' ט')

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

הוצאת ממצרים. פי' מהעיר צוען ובכ"מ שאומר מארץ מצרים פירוש מכל הארץ:

<< · מ"ג דברים · ט · יב · >>