מ"ג דברים טו ו
כתיב:
כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו.
מנוקד:
כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ.
עם טעמים:
כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ בָּרְכָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל לָךְ וְתוֹזֵיף לְעַמְמִין סַגִּיאִין וְאַתְּ לָא תְזִיף וְתִשְׁלוֹט בְּעַמְמִין סַגִּיאִין וּבָךְ לָא יִשְׁלְטוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם יְיָ אֱלָהָכוֹן בֵּירַכְכוֹן הֵיכְמָא דְמַלֵּיל לְכוֹן וּתְמַשְׁכְּנוּן עַמְמִין סַגִּיאִין וְאַתּוּן לָא תִתְמַשְׁכְּנוּן וְתִשְׁלְטוּן בְּעַמְמִין סַגִּיאִין וּבְכוֹן לָא יִשְׁלְטוּן: |
רש"י
"והעבטת" - כל לשון הלואה כשנופל על המלוה נופל בלשון מפעיל כגון והלוית והעבטת ואם היה אומר ועבטת היה נופל על הלוה כמו ולוית
"והעבטת גוים" - יכול שתהא לוה מזה ומלוה לזה ת"ל ואתה לא תעבוט
"ומשלת בגוים רבים" - יכול גוים אחרים מושלים עליך ת"ל ובך לא ימשולורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהַעֲבַטְתָּ – כָּל לְשׁוֹן הַלְוָאָה, כְּשֶׁנּוֹפֵל עַל הַמַּלְוֶה – נוֹפֵל בִּלְשׁוֹן מַפְעִיל, כְּגוֹן: "וְהִלְוִיתָ", "וְהַעֲבַטְתָּ"; וְאִם הָיָה אוֹמֵר 'וְעָבַטְתָּ' – הָיָה נוֹפֵל עַל הַלֹּוֶה, כְּמוֹ 'וְלָוִיתָ'.
וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא לֹוֶה מִזֶּה וּמַלְוֶה לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט (ספרי שם).
וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים – יָכוֹל גּוֹיִם אֲחֵרִים מוֹשְׁלִים עָלֶיךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ (שם).