מ"ג בראשית נ ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
<< · מ"ג בראשית נ · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום
אונקלוס: | וּפַקֵּיד יוֹסֵף יָת עַבְדּוֹהִי יָת אָסְוָתָא לְמִחְנַט יָת אֲבוּהִי וַחֲנַטוּ אָסְוָתָא יָת יִשְׂרָאֵל׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּפְקַד יוֹסֵף יַת עַבְדוֹי יַת אַסְוָותָא לְבַסְמָא יַת אָבוֹי וּבְסִימוּ אַסְוָותָא יַת יִשְרָאֵל: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
ויחנטו — כדמות אבק. ויתכן רק על דרך רחוקה מעט, להיות כמוה: "התאנה חנטה פגיה" (שיר השירים ב, יג):
<< · מ"ג בראשית · נ · ב · >>