מ"ג בראשית מח יב

<< · מ"ג בראשית · מח · יב · >>

מקרא

כתיב:
ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה.

מנוקד:
וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה.

עם טעמים:
וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):	וְאַפֵּיק יוֹסֵף יָתְהוֹן מִן קֳדָמוֹהִי וּסְגֵיד עַל אַפּוֹהִי עַל אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):	וְאַפֵּיק יוֹסֵף יַתְהוֹן מִלְוַת רְכוּבוֹי וּסְגִיד עַל אַפּוֹי עַל אַרְעָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ויוצא יוסף אתם" - לאחר שנשקם הוציאם יוסף מעם ברכיו כדי לישבם זה לימין וזה לשמאל לסמוך ידיו עליהם ולברכם

"וישתחו לאפיו" - כשחזר לאחוריו מלפני אביו 

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[טו] לסמוך ידיו עליהם ולברכם. ואף על גב שמתחלה אמר יעקב שאינם ראוים לברכה (רש"י פסוק ח), ואם כן מהיכן היה יודע יוסף שיברך אותם, שאחר שראה שנשק אותם (פסוק י) אחר שאמר "מי אלה" (פסוק ח) שמע מינה שחזר רוח הקודש לברך אותם, שאם לא כן לא נשקם. וזהו שפירש רש"י 'לאחר שנשקם', כלומר שבזה ראה שדעת אביו לברכם:

[טז] כשחזר לאחוריו וכו'. שזה דרך כבוד למי שנפטר מגדול:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם – לְאַחַר שֶׁנְּשָׁקָם, הוֹצִיאָם יוֹסֵף מֵעִם בִּרְכָּיו, כְּדֵי לְיַשְּׁבָם, זֶה לִימִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, לִסְמֹךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וּלְבָרְכָם.
וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו – כְּשֶׁחָזַר לַאֲחוֹרָיו מִלִּפְנֵי אָבִיו.

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו — מאוחר צריך להיות; וטעם מעם ברכיו – כי הוא יושב על המיטה. וטעם לא פללתי — לא דנתי בליבי, מגזרת "פלילים" (דברים לב, לא):

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"מעם ברכיו" של אביו שחבק אותם:

<< · מ"ג בראשית · מח · יב · >>