מ"ג בראשית מג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְכַסְפָּא עַל חַד תְּרֵין סַבוּ בְּיַדְכוֹן וְיָת כַּסְפָּא דְּאִתָּתַב בְּפֹם טוּעְנֵיכוֹן תָּתִיבוּן בְּיַדְכוֹן דִּלְמָא שָׁלוּ הֲוָת׃
ירושלמי (יונתן):
וְכַסְפָּא עַל חַד תְּרֵין סִיבוּ בִּידֵיכוֹן וְיַת כַּסְפָּא דְאִיתּוֹתַב בְּפוּם טוֹעֲנֵיכוֹן תְּתוּבוּן בִּידֵיכוֹן דִילְמָא בְּשָׁלוּ הֲוָה:
ירושלמי (קטעים):
בְּכֵיפְלָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכסף משנה" - פי שנים כראשון

"קחו בידכם" - לשבור אוכל שמא הוקר השער

"אולי משגה הוא" - שמא הממונה על הבית שכחו שוגג 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְכֶסֶף מִשְׁנֶה – פִּי שְׁנַיִם כָּרִאשׁוֹן (אונקלוס).
קְחוּ בְיֶדְכֶם – לִשְׁבֹּר אֹכֶל, שֶׁמָּא הוּקַר הַשַּׁעַר (ב"ר צא,יא).
אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא – שֶׁמָּא הַמְּמֻנֶּה עַל הַבַּיִת שְׁכָחוֹ שׁוֹגֵג.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(יב). 'וכסף משנה: לקנות:

אולי משגה הוא: לסימן נתנוהו על פי האמתחות להכיר כל אחד איזה אמתחת שלו לפי חשבון הכסף, ושכחוהו לחזור ולקחתו:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משנה — שני. משגה - משמות בעלי הה"א:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב - יג) ב] "שיקחו כסף משנה", וחוץ מזה יביאו הכסף הראשון שחשב שעשו כן לנסות אותם אם הם אנשים כשרים, והם יאמרו שחושבים שמשגה הוא ששכחו לקחת הכסף מידם. ג] שיקחו את בנימין:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכסף משנה פי' שנים כראשון שמא הוקר השער קשה מנא לו תאמר שפי' כסף אחר מלבד הכסף המושב כאלו נכתב כסף שני י"ל הואיל ונכתב קודם ואת הכסף המושב אינך יכול לפרשו כסף שני שאין לומר שני אלא כשנזכר הראשון ועדין לא נזכר לכך פי' כן: