מ"ג בראשית לב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית לב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיַעֲקֹב אֲזַל לְאוֹרְחֵיהּ וְעָרַעוּ בֵּיהּ מַלְאֲכַיָּא דַּייָ׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַעֲקב אָזַל לְאָרְחֵיהּ וְאַרְעוּ בֵּיהּ מַלְאָכַיָא דַיְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפגעו בו מלאכי אלהים" - מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללותו לארץ

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויפגעו בו מלאכי אלהים — לעזרו בדרך. והוא לבדו ראה מחנה המלאכים סביב מחנהו. על כן קרא שם המקום מחנים, על שם שנים, אחד שלו ואחד של מלאכים:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפגעו בו מלאכי אלהים" - לשון רש"י מלאכי ארץ ישראל יצאו לקראתו מחנים שתי מחנות של חוצה לארץ באו עמו עד כאן ושל ארץ ישראל יצאו לקראתו ואני תמה בזה שהרי עדיין לא הגיע יעקב לארץ ורחוק היה משם ושלח מלאכים אל עשו מרחוק ושם (להלן לב כג) נאמר ויעבור את מעבר יבק שהוא "יבק הנחל גבול בני עמון" (דברים ג טז) שהוא דרומית מזרחית לארץ ישראל ועדיין יש לו לעבור גבול בני עמון ומואב ואחרי כך ארץ אדום ותחלת ביאתו בארץ בשכם היה שנאמר (להלן לג יח) ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען אבל היתה המראה הזאת ליעקב כאשר בא בגבול אויביו להודיעו כי רבים אשר אתו מאשר אתם ונקרא שם המקום מחנים כי כן הדרך בשמות או מחנים מחנהו ומחנה העליונים לומר כי מחנהו בארץ כמחנה המלאכים כלם מחנות אלהים מברכים לו ומודים בייחודו יתברך שמו לעולמים חסלת פרשת ויצא נכתבה הפרשה הזאת להודיע כי הציל הקב"ה את עבדו וגאלו מיד חזק ממנו וישלח מלאך ויצילהו וללמדנו עוד שהוא לא בטח בצדקתו והשתדל בהצלה בכל יכלתו ויש בה עוד רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו וראוי לנו לאחז בדרכו של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו לתפלה ולדורון ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת כאשר אזכיר (להלן לב ט לג טו)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ב) "ויעקב". יען "שהלך לדרכו" לארץ הקדושה, ויען שנפרד מלבן וילך מאתו, השיג מדריגה גדולה "שפגעו בו מלאכי אלהים" בהקיץ, כמו שהיה באברהם כמ"ש בפ' וירא:  

<< · מ"ג בראשית · לב · ב · >>