מ"ג בראשית לא יז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֖קׇם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְקָם יַעֲקֹב וּנְטַל יָת בְּנוֹהִי וְיָת נְשׁוֹהִי עַל גַּמְלַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):	וְקָם יַעֲקב וְסוֹבַר יַת בְּנוֹי וְיַת נְשׁוֹי עַל גַמְלַיָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"את בניו ואת נשיו" - הקדים זכרים לנקבות ועשו הקדים נקבות לזכרים שנאמר (לקמן לו) ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו'

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ח] עשו הקדים כו'. וטעם הדבר כי עשו היו לו נשיו עיקר, כי נשאן לשם זנות, ולכך היה מקדים נשיו קודם בניו, דנשיו היו עיקר דעתו, רק כי הבנים יצאו ממנו בסבת תאות נשיו. אבל יעקב לא נשא נשיו רק בשביל להעמיד תולדות י"ב שבטים (רש"י לעיל כט, כא), ובניו היו גורמים לישא אשה, לכך בניו קודמים, שהם הסבה לנשיו. ועשו - הנשים הם סבה לבניו, כדלעיל. ועוד כי תולדות יעקב - השם יתברך היה חפץ בהם קודם שנבראו, והם היו גורמים שישא יעקב נשיו כדי שיולדו אלו הבנים, לפיכך ראוי להקדים הבנים ואחר כך הנשים. אבל עשו מפני שנשא נשים - הוליד תולדות מהם, ולפיכך מקדים הנשים לתולדות. ובמשה דכתיב (ר' שמות ד, כ) "וירכב אשתו ובניו על החמור" דמקדים אשתו תחילה, התם בניו קטנים היו, שהיו צריכין לאמן, ואי אפשר להם בלא אם, לכך מקדים הכתוב אשתו תחילה. אך קשה מהא דכתיב בפרשת וישלח (ר' להלן לב, כב) "ויקח יעקב את נשיו ואת אחד עשר ילדיו" אם כן מקדים "נשיו" אצל "ילדיו", ויראה דאין זה קשיא, כי הכתוב מספר שם איך העביר אותם הנחל, ודרך להקדים תמיד דבר שלא היה כל כך טורח אליו להעביר את הנחל, ובניו קטנים יותר טורח מנשים, לכך מקדים הנשים תחלה. אמנם נראה לי דאין חלוק זה רק כשהוא מדבר שהביא בניו אל ארץ שמתיישב שם, כי האשה היא ישוב העולם, גם הבנים הם ישוב העולם. וביעקב מקדים הבנים שהם קודמים, ובעשו הנשים - לטעם שנתבאר למעלה, אבל כשאינו מדבר רק שהעביר אותם הנחל - לא שייך חלוק זה כלל:

[ט] שנתן ביד בניו. כלומר שאין זה הצאן של לבן שהיו ביד יעקב, שאותן הצאן היו עם יעקב, ולא היה יכול יעקב לברוח, אלא הצאן שנתן ביד בניו דרך ג' ימים (לעיל ל, לו), שאז היה יכול לברוח:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו – הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת; וְעֵשָׂו הִקְדִּים נְקֵבוֹת לִזְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו" וְגוֹמֵר (בראשית לו,ו).

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יז) " ויקם יעקב". יספר איך עשה יעקב בחכמה, שלא ירגיש שום אדם שהוא בורח שלא מדעת לבן ושלא יגלה שום אדם את אוזן לבן כי בורח הוא, וזה בארבעה פנים. א] כי דרך הבורח שישלח תחלה את רכושו בהחבא ואח"כ יברח עם הנפשות לבדו, " והוא לקח את בניו ואת נשיו" תחלה ואח"כ " נהג את מקנהו", ב] דרך הבורח לצאת בהחבא והוא " הרכיבן על הגמלים:"

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים. לב חכם לימינו זה יעקב, ולב כסיל לשמאלו זה עשו, "ויקח עשו את נשיו" ואחר כך "את בניו ואת בנותיו".

<< · מ"ג בראשית · לא · יז · >>