מ"ג בראשית כ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


מ"ג בראשית כ · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גׇר בִּגְרָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְטַל מִתַּמָּן אַבְרָהָם לַאֲרַע דָּרוֹמָא וִיתֵיב בֵּין רְקַם וּבֵין חַגְרָא וְאִתּוֹתַב בִּגְרָר׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְטַל מִתַּמָן אַבְרָהָם לְאַרְעָא דְרוֹמָא וְיָתִיב בֵּינֵי רְקָם וּבֵינֵי חַגְרָא וְאִתְנְתֵיב בִּגְרָר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסע משם אברהם" - כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם (ב"ר) ד"א להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(א – יח)    למה נסע משם. מ"ש הגוי תהרג והשם לא אמר לו רק שהוא ימות לא הגוי כולו. למה כפל והיא גם היא, למה כפל בתם לבבי ובנקיון כפי וה' א"ל בתם לבבך ולא אמר בנקיון כפך. למה א"ל כי נביא הוא ולמה הוצרך שיתפלל בעדו אחר שלא נגע בה, ולמה עצר כל פטר רחם אחר שלא חטא:

למה חלק אבימלך טענותיו לשתי אמירות, ומ"ש אברהם רק אין יראת אלהים מלת רק אין לו באור, פסוק ולשרה אמר וכו' נלחצו בו המבארים, מנין ידעו שעצר בעד כל רחם, אחר שתיכף השיב את שרה:

(א) "ויסע משם", התורה לא בארה סבת הנסיעה, וחז"ל נתנו בו טעם מפני שם רע של לוט, או כמ"ש המדרש שחדלו עוברי דרכים ע"י חורבן סדום ולא יכול לקיים הכנסת אורחים, או כמ"ש הע"י ששם קראו אותו הכל אברם ושרי, ובמקום שלא הכירוהו החזיק שמו אברהם ושרה במצות השם, והעיקר כי ידע רצון ה' שלא ישב במק"א רק הלוך ונסוע לפרסם אמונת ה', ולהיות גר בארץ כאורח נטה ללון, ולאות כי חיי העוה"ז אינם עקרים וימי האדם כצל, ואל מקומו ישאף לאור באור החיים כמ"ש כי גרים אנחנו לפניך, ונסיעתו היה הנגבה, וישב תחלה בין קדש ובין ברד עם באר לחי ראי ואח"כ גר בגרר:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

פרק כ

ויסע משם אברהם ארצה הנגב. "ואולם הר נופל יבול", זה לוט שנפל מהר; "וצור יעתק ממקומו", זה אברהם, שגרם לו שפינה ממקומו. דבר אחר: לפי שחרב מקומה של סדום ופסקו העוברים והשבים, אמר: מה אני מפסיק צדקה מביתי? הלך ונטה לו אהל בגרר. הדא הוא דכתיב: ויסע משם אברהם.

"אח נפשע מקרית עוז", זה לוט שהיה בן אחיו של אברהם, שפשע באברהם; כפרת ביה, שקרת ביה. ומה גרם לו? שהביא עליו מדנים כבריח בית ארמונו של הקב"ה, זה בית המקדש; מה להלן לא יבא טמא לכל דבר בבית המקדש, אף כאן "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'". לכך סמך ויסע משם אברהם.

"חכם לב יקח מצוות", זה אברהם, לפי שחרב מקומה וכו'. ויסע משם, פינה מקומו מפני ריח רע, שהיו אומרים: לוט בן אחי אברהם בא על בנותיו.

ארצה הנגב, שבעה שמות נקראו לו: דרום, נגב, ים, תימנה, וימין, חדר, וסינים. התיבון, והכתיב: "ולא ממדבר הרים"? אמר להם, אף הוא דרום הוא. אמר ר' חייא בר אבא: עבר הוינא קמי כנישתא דבבלאי דציפורי ושמעית ינקיא יתבין וקריין: ויסע משם אברהם ארצה הנגב, אמרתי, גדולים דברי חכמים שאומרים: הזהר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל וכל דבריהם כגחלי אש. משעה שנתפרש אברהם אבינו מלוט היתה פרישתו פרישת עולם. ויגר בגרר, בגרדיקו: