מ"ג בראשית יח ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית יח · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר לָא כְעַן יִתְקַף רוּגְזָא דַּייָ וַאֲמַלֵּיל מָאִם יִשְׁתַּכְחוּן תַּמָּן תְּלָתִין וַאֲמַר לָא אַעֲבֵיד גְּמֵירָא אִם אַשְׁכַּח תַּמָּן תְּלָתִין׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לָא כְּדוּן יִתְקוֹף רוּגְזָא דְרִיבּוֹן כָּל עָלְמַיָא יְיָ וַאֲמַלֵיל מָאִים יִשְׁתַּכְּחוּן תַּמָן תְּלָתִין דְיֵצְלוּן עֲשָרָה עֲשָרָה לְכָל קַרְתָּא לִתְלַת קוּרְיַין וּצְבוֹיִם וְזוֹעַר שְׁבוֹק לָהֶם בְגִין רַחֲמָךְ וְאָמַר לָא אַעֲבֵיד גְמִירָא אִין אַשְׁכַּח תַּמָן תְּלָתִין:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא אעשה" לא אעשה רעה כלל לג' הערים הפתות חייבות:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ל) "ויאמר אל נא יחר לאדני". ר"ל הלא ממה שאמרת שהרוב יגינו על המעט אין חלוק אם הרוב הוא ארבע ערים או שלש ששלש הוא ג"כ רוב נגד שתים, ונשמע מדברך שה"ה ששלשים די רק שאני רוצה לדבר ולפרש זה בפירוש "ואל יחר לאדני מה שאדברה" ואפרש דבריך "אולי ימצאון שם שלשים", והשיב לו שהבין דבריו כהוגן וה"ה אם אמצא שם שלשים "לא אעשה "שום מעשה, ואף שתי הערים שאין בהם עדת צדיקים ינצלו:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר אל נא יחר וגו'. טעם שחש לחרון אף, כי רצה שיגין הוא וחש להקפדת הבורא ואמר אל יחר וגו'. ודקדק לומר נא פי' למה שאומר בפעם הזאת שמבקש שזכותו יגן אולי ימצאון שלשים שהאדון יגן בעד כרך אחד ואברהם בעד כרך אחד:

<< · מ"ג בראשית · יח · ל · >>