"הנערים" - עבדי אשר הלכו אתי ועוד ענר אשכול וממרא וגו' ואע"פ שעבדי נכנסו למלחמה שנא' הוא ועבדיו ויכם וענר וחבריו ישבו על הכלים לשמור אפי' הכי הם יקחו חלקם וממנו למד דוד שאמר (ש"א ל) כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדו יחלוקו ולכך נאמר (שם) ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחוק ולמשפט ולא נאמר והלאה לפי שכבר ניתן החוק בימי אברם
[מ] הנערים עבדי. דאם לא כן מאי חילוק יש בין "הנערים" ובין "האנשים אשר הלכו אתי", אלא "הנערים" הם העבדים, ו"האנשים" הם אחרים אשר הלכו אתו וכו':
[מא] אשר הלכו אתי ועוד ענר אשכול וממרא כו'. פירוש דאין ענר אשכול וממרא היו מן האנשים אשר הלכו אתו, דאם לא כן לא הוי ליה לכתוב "והם יקחו חלקם", דכבר כתיב "וחלק האנשים אשר הלכו אתי", אלא ענר אשכול וממרא הוא ענין בפני עצמו - ועוד ענר אשכול וממרא וכו':
(כד) "בלעדי". ר"ל הכל נעשה בלעדי, אני לא עשיתי במלחמה זאת מאומה, "רק "אני לא אקח מאומה וכן הנערים, שהם עבדיו ילידי ביתו שהיו ברשות אברהם ג"כ לא יקחו חלק מהשלל, "רק מה שאכלו" מן האוכל בדרך, רק "חלק האנשים אשר הלכו אתי" שהם חניכיו שלא היו עבדיו רק תלמידיו ולא יכול לותר את חלקם, וכן"ענר אשכל וממרא" שהם לא הלכו אבל הם ישבו אל הכלים ושמרו בית אברהם, ומגיע להם חלק, כמ"ש (ש"א ב) כי כחלק ההולך למלחמה וכחלק היושב על הכלים, ואמר שם וישימו לחק ומשפט מהיום ההוא ומעלה, ופי' חז"ל שלמד כן מאברהם שנתן חלק לענר אשכול וממרא שישבו על הכלים "והם יקחו חלקם": וכבר חזו רבותינו במד' שכל מה שקרה להאבות היה סימן לבניהם, שכמו שירד אברם מצרים ותוקח האשה בית פרעה והוכה בנגעים ואברם יצא ברכוש גדול, כן ירדו בניו מצרימה ופרעה הוכה בנגעים והם יצאו ברכוש, וכשם שהתעוררו ארבעה מלכים ואברהם נצח את כולם והרים ידו לה' אל עליון, כן עתידים בניו להשתעבד בד' מלכיות, ולבסוף יצמח קרן ישועה וימין ה' רוממה; כי אם הבנים לא היה בכחם לפתוח מעיני הישועה, כבר נפתחו המקורות לפני האבות שהיה זכותם גדול וכחם רב, והבנים דלה דלו מים חיים ממקור נפתח, שכן כל מה שעשה ה' בימי קדם, נשאר קים לדור אחרון, כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם, והאיתנים מוסדי ארץ בכחם הגדול הכינו ברכה לדורות יבאו אחריהם, אשר לא יוכלו לברוא חדשות כאלה בכחם ובזכותם:
(כד) ואמר "בלעדי" כלומר מופרש ממני הוא הרכוש כדי לתתו לך שלא אכלתי ממנו מפני קדוש ה', וזהו אומרו "בלעדי" רק כו' מיעט במלת "רק" המעשר שנתן לכהן והוא על כי מן הדין של אברהם היה:
הם יקחו חלקם וגו'. פירוש לא שיהיה הרשות בידך ותכנם עמהם בשיעורין אלא הרשות בידם לקחת אשר ישפוטו הם כי הוא הנוגע להם. גם בזה הראה לו כפי האמת אליו נוגעים הנכסים, אלא שחש לאמירה, הגם שהיא כוזבת אף על פי כן ממעיט בכבודו של אברם באמירתו:
אמר רבא: קשה גזל הנאכל, שאפילו צדיקים גמורים אינן יכולין להחזירו, שנאמר: בלעדי רק אשר אכלו הנערים וגו':
הדא הוא דכתיב: "ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד" וגו', "ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן ה' לנו וישמור אותנו וגו' ומי ישמע לכם לדבר הזה וגו' ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחק" וגו', "והלאה" אין כתיב כאן אלא "ומעלה", ממי למד? מאברהם זקנו שאמר: בלעדי רק אשר אכלו הנערים:
