מ"ג בראשית יג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · יג · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כׇּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהֹוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהֹוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּזְקַף לוֹט יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת כָּל מֵישַׁר יַרְדְּנָא אֲרֵי כֻּלֵּיהּ בֵּית שִׁקְיָא קֳדָם חַבָּלוּת יְיָ יָת סְדוֹם וְיָת עֲמֹרָה כְּגִנְּתָא דַּייָ כְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מָטֵי צֹעַר׃
ירושלמי (יונתן):
וּזְקַף לוֹט יַת עֵינוֹי לִזְנוֹי וַחֲמָא יַת כָּל מֵישַׁר יַרְדְנָא אֲרוּם כּוּלָה בֵּית שַׁקְיָיא קֳדָם עַד לָא חַבֵּל יְיָ בְּרוּגְזֵיהּ יַת סְדוֹם וְיַת עֲמוֹרָה הֲוַת אַרְעָא הַהִיא מְשַׁבְּחָא בְּאִילָנַיָא כְּגִינוּנִיתָא דַיְיָ וּכְעִילָתָא כְאַרְעָא דְמִצְרַיִם מַעֲלָךְ לְצוֹעַר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי כלה משקה" - ארץ נחלי מים לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה היה אותו מישור

"כגן ה'" - לאילנות

"כארץ מצרים" - לזרעים (ב"ר)

"באכה צער" - עד צער ומ"א דורשה לגנאי על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם במס' הוריות 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה – אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.
לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמוֹרָה – הָיָה אוֹתוֹ מִישׁוֹר כְּגַן ה' לָאִילָנוֹת, כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לִזְרָעִים (בראשית רבה מא,ז).
בֹּאֲכָה צֹעַר – עַד צֹעַר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשָׁהּ לִגְנַאי: עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה בָּחַר לוֹ לוֹט בִּשְׁכוּנָתָם (בראשית רבה מא,ז; הוריות י' ע"ב).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ככר הירדן — מקום צמחים. והכ"ף כפול, או נעדר מ"כר נרחב" (ישעיהו ל כג), וכן "בת עין" (תהלים יז ח) מן "בבת עינו" (זכריה ב יב):

משקה — זכר אחר נקבה, וכן: "תאכלהו אש לא נפח" (איוב כ כו):

לפני שחת ה' — קודם שישחית. והוא שם הפועל מהבניין הכבד הדגוש:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כגן ה' כארץ מצרים" - יאמר כי ארץ הככר כולה משקים אותה ברגל מן הירדן כדרך הנעשה בגן ה' שנאמר בו (לעיל ב י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וכדרך שהיא בארץ מצרים שנאמר בה (דברים יא י) והשקית ברגלך כגן הירק והזכיר שני המקומות אמר "כגן ה'" שהמקום הטוב בתחתונים כן הוא כולו משקה והזכיר "כארץ מצרים" מקום ידוע לרעיה ורבותינו אמרו (ספרי עקב לח) כגן ה' לאילנות כארץ מצרים לזרעים ירצו לפרש שיש בככר נהרות גדולים ישקו אילני הגנות כגן ה' ובו יאורים כארץ מצרים ישקו גן הירק ובחר לו לוט בזה כי הארץ שישקו אותה כן רחוקה מן הבצורת וטובה למרעה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(י) "וירא את כל ככר הירדן", הנה הירדן נופל בצד צפונו אל ים המלח, וים המלח הוא ימה של סדום, ולא היה שם בתחלה, רק אחר שנהפכו ערי הככר פתחה הארץ את פיה ויהי שם עמק גדול, אשר נפלו לתוכה מי הירדן, והמים נעשו מלוחים מסבת התהום שמלא מלח ואין ראוי לחיות שום בריה, ובתחלה שלא היה להירדן ים לפול אל תוכו, עת עלה על גדותיו שטף על כל הככר, כמו הנילוס בעת ימלא מים ישקה את כל ארץ מצרים, ואחר מהפכת סדום שנעשה העמק והים הזה בעת שמתמלא הירדן מימיו נשפכים אל הים הזה, והגם שנשפכים לשם מים רבים אינו מתמלא לעולם, כי המים נבלעים בתהומות כמ"ש חוקרי הארץ, אמנם לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה היה הירדן עובר את גדותיו כנהר נילוס ומשקה את כל הככר שהולך יותר משלשים פרסאות, ושם ככר מיוחד בכ"מ רק לככר הירדן (ולא נמצא רק בנחמיה (יב כח) מן הככר סביבות ירושלים] ואמר כגן ה' כארץ מצרים, כי גם בגן עדן כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ופי' חז"ל במדרש כגן ה' לאילנות וכארץ מצרים לזרעים, כי בג"ע הצמיח ה' כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ובמצרים כתיב לא כא"מ היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק, כי האילנות דלים וקטנים במצרים כנודע וככר הירדן היה בו בין אילנות טובים בין זרעים, ולא היה צריך למי גשמים וככר זה נמשך עד צוער. ולכן,  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וישא לוט את עיניו. כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות' סוף שמאכילין אותו מבשרו. אמר ר' יוחנן: כל הפסוק הזה לשום עבירה נאמר. וישא לוט, "ותשא אשת אדוניו". את עיניו, "כי היא ישרה בעיני". וירא, "וירא אותה שכם בן חמור". את כל ככר הירדן, "כי בעד אשה זונה עד ככר לחם". כי כלה משקה, "אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי וגו' שמני ושקויי". דבר אחר: כי כלה משקה, כמה דאת אמר: "והשקה את האשה". לפני שחת ה', כמה דאת אמר: "והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה". כגן ה' כארץ מצרים, כגן ה', לאילנות; כארץ מצרים, לזרעים.

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כגן ה' לאילנות כארץ מצרים לזרעים. קשה מנא ליה י"ל מדכתיב כל עץ נחמד למראה וכו' בתוך הגן נפקא ליה כגן ה' יפה לאילנות ומדכתיב לא כארץ מצרים היא וכו' אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק נפקא לן שארץ מצרים יפה לזרעים:

<< · מ"ג בראשית · יג · י · >>